# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/65/11/

וזה בחינת 'מר דרור' - לשון חרות, הפך העבודות דסטרא אחרא הנ"ל שהם פגם התפלה, כי חרות הפך העבדות והשעבוד הנ"ל, וזה בחינת 'יובל' שנאמר בו (ויקרא כה, י): "וקראתם דרור בארץ לכל ישביה", שהעבדים יוצאים לחרות והשדות חוזרים לבעליהם, כמו שכתוב (שם כה, יג): "בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו", והכל על־ידי השופר, כמו שכתוב (ויקרא כה, ט): "והעברתם שופר תרועה" - שהוא בחינת שופר של ראש־השנה שתוקעין בכל שנה, כי שופר של ראש־השנה ושל יום־הכפורים של יובל, הם בחינה אחת. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה לג.): 'נאמר תרועה בראש־השנה ותרועה ביום־הכפורים של יובל', והם למדים זה מזה, לתן את של זה בזה, כי הם בחינה אחת, בחינת 'קבוץ גליות', בחינת (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים וכו' - שהם בחינת הבזויים והגרועים האובדים ונדחים בחרפת עוונותיהם, וכלם ישובו ויבואו וישתחוו לפני ה' בהר הקדש בירושלים, שהוא בחינת 'יראה שלם' שעל־ידי־זה עקר התקון לאחז בכסא הכבוד, שהוא בחינת מקומו־של־עולם כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, וכמו שכתוב שם בסוף התורה, ששופר כלול מכל התקונים המבארים שם, כמו שפרש שם על פסוק (תהלים פא, ד): "תקעו בחדש שופר", עין שם: