# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/2561/65/14/

נמצא שעקר תקון האדם הוא דיקא על־ידי שהוא בארץ הגשמי הזה, וכשזוכה לתקן מעשיו, זוכה על־ידי הארץ הזאת דיקא, להכלל בבחינת למעלה מן המקום וכנ"ל, ובשביל זה נברא האדם, ואם לא היה חוטא בעץ הדעת - היה זוכה לזה בחיים חיותו, אבל מחמת שחטא - מיד נגזר עליו מיתה לדורות, שלא יוכל לזכות לזה, אפלו אם יתקן מעשיו, כי אם לאחר מיתתו כשישוב אל העפר דיקא, כמו שכתוב (בראשית ג, יט): "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", כי מחמת קלקול חטאו - הוא צריך לירד יותר ויותר לתוך גשמיות העפר, דהינו שימות ויהיה נקבר בתוך הארץ, עד שיתהפך גופו לעפר ממש, ואז דיקא "ישוב מן העפר" דיקא לחזר ולחיות בתחית המתים ולשוב לשרשו משם דיקא - להיות נכלל בבחינת למעלה מהמקום, בבחינת (ישעיה כו, יט): "הקיצו ורננו שכני עפר" דיקא.

ועקר התקון על־ידי הצדיקים הגדולים - שתקנו מעשיהם בתכלית השלמות, עד שגם בחייהם היו אוחזים בבחינת "כסא הכבוד", שעל־ידי־זה יכולים לעשות ראש־השנה לדון הכל לכף זכות על־ידי שנכללים בבחינת מקומו־של־עולם כנ"ל, אבל גם הצדיקים הקדושים האלו הם גדולים במיתתם יותר מבחייהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין ז:). כי אחר מיתתם הקדושה דיקא כשהם שוכנים בתוך העפר הגשמי דיקא, משם דיקא הם נכללים יותר ויותר בבחינת מקומו־של־עולם, בבחינת 'ירידה תכלית העליה', ועל־כן אז דיקא הם ממליצים טוב ביותר על ישראל, אשר כל קיומנו עתה על ידם, כמו שכתוב בזהר הקדוש (שמות טז:): 'אלמלא תפלת הצדיקים המתים על החיים לא אתקים עלמא רגעא חדא'. כי אחר מיתתם כשהם שוכנים בתוך העפר ממש, אז דיקא הם נכללים יותר ויותר בבחינת מקומו־של־עולם כנ"ל, ואז יכולים ביותר להמליץ טוב על ישראל לזכותם לפי מקומם וכנ"ל. ועל־כן הולכים בערב ראש־השנה דיקא על קבריהם הקדוש, כי אז אחר מיתתם הקדושה, אז דיקא הם עושים ראש־השנה בתכלית השלמות יותר ויותר מבחייהם, כי עתה על־ידי קבורתם הקדושה בארץ הגשמי הזאת, שהוא בחינת ארץ־ישראל, בבחינת (תהלים לז, כט): "צדיקים יירשו ארץ" - על־ידי־זה דיקא הם נכללים יותר ויותר בבחינת 'למעלה מהמקום' בשלמות נפלא, שעל־ידי־זה נמשך החסד הנפלא של ראש־השנה לדון את הכל לכף זכות כמו שמבאר שם, שעל־ידי־זה הם עושין ראש־השנה שהוא חסד נפלא וכו', עין שם:

וזה שדקדק הפסוק כשהזכיר הצדיקים הקדושים שכל תקותנו עליהם - דקדק להזכיר שם שהם בארץ, כמו שכתוב (תהלים טז, ג): לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם - 'אשר בארץ המה' דיקא, כי דיקא על־ידי שהם שוכבים בתוך הארץ העפר הגשמי, אחר הסתלקותם, ששם תכלית נקדת המרכז הגשמי מאד - משם דיקא עולין למעלה מעלה מה שאין שום מלאך ושרף יכול לעלות לשם כנ"ל. ומשם, מתוך הארץ הגשמי שנקברו שם - משם דיקא הם מעלין ומתקנים הכל יהיה מי שיהיה ומיטיבין עמנו בכל הטובות בבחינת ואדירי כל חפצי בם, וכנ"ל:

הלכות העושה שליח לגבות חובו ו הלכות הרשאה