# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/62/1/

על־פי מה שכתב רבנו הקדוש ז"ל במאמר 'תקעו־ממשלה' בלקוטי תנינא סימן א:

ואיתא שם, שעל־ידי שלמות היראה, שנשלם על־ידי שמקבלין כראוי השלש רגלים, על־ידי־זה זוכין להשפעת הנבואה. ועל־ידי הנבואה נפדית התפלה מן הגלות וכו', ואזי כשזוכין לתפלה, אזי אין צריכין לשום רפואות על־ידי עשבים, כי יכולין להתרפאות על־ידי לחם ומים שאוכל, כי כל העשבים מקבלים כחם מן הכוכבים והכוכבים מהגבה מהם, והגבה מהגבה ממנו וכו', וכלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה וכו', כמו שכתוב בזהר (תקוני־זהר תקון מד, דף פב:): 'כל כוכביא לווין דא מן דא סיהרא לוי מן שמשא' וכו' (כל הכוכבים לווים זה מזה, הירח לוה מהשמש וכו'), עד השרש העליון שהוא דבר ה'. ומי שזוכה לתפלה שהיא דבר ה', אזי כלם מקבלים ממנו כחם והוא בבחינת 'המלוה הגדול', כי כלם הם לווין אצלו, כי כלם מקבלים כחם ממנו. ועל־כן כשאדם זוכה לתפלה אזי מחיבים כל העשבים וכל שיח השדה שיחזירו כחם לתוך התפלה, בבחינת (בראשית כד, סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה", דהינו שתפלתו היתה עם שיח השדה שכל שיח השדה כלם עלו ונכללו בתפלתו, כי החזירו כחם לשרשם הראשון שהיא התפלה שהוא "דבר ה'", ואזי יכולין להמשיך כח הרפואה לתוך לחם ומים וכו'. נמצא, שכלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה, עד המלוה הגדול שהוא בחינת הבעל־תפלה. ועל־כן על־ידי התפלה כלם מחזירים כחם לשרשם שהוא התפלה, ואזי יכול להמשיך כח הרפואה אפלו בלחם ומים וכו', עין שם ענין זה היטב: