# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/62/5/

ועל־כן בשעת יציאת מצרים נאמר (שמות יא, ב): "דבר נא כו' וישאלו כלי כסף" וכו', כי עקר הגאלה היתה תלוי בזה - לקח כל רכוש מצרים להעלות אל הקדשה - שזהו שלמות התפלה כשחוזרין כל ההשפעות אל הקדשה, ויציאת מצרים הוא בחינת שנגאלת התפלה ועלתה מן הגלות, כמובן בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות (בסימנים ז, ט), כי במצרים היה הדבור של תפלה בגלות וכו', כידוע. וכשיצאו ממצרים שאז היו צריכים להוציא התפלה מהגלות בבחינת 'פה סח'. ואזי צריכים להחזיר כל ההשפעות אל הקדשה, וזה בחינת בזת מצרים כנ"ל, ומחמת שעדין לא היה להם תורה, על־כן לא היו יכולים לקח ההשפעות מהם כי אם בתורת שאלה, כי אי אפשר לקח ההשפעות והכחות מהם, כי אם כשהתפלה מקבלת כח מהתורה כנ"ל. אבל במצרים שעדין לא זכו לתורה הכרחו לקח מהם בשאלה, כמו שכתוב: "וישאלו" כו':

וזה בחינת החפזון של ישראל, אז הכל מחמת שלא קבלו התורה עדין היה קשה לצאת משם והכרחו לצאת בחפזון, כמובא בתקונים (דף קמד:), אבל לעתיד שאז כשיצאו מהגלות יהיה זכות התורה, ועל־כן לא יצטרכו לצאת בחפזון, כמו שכתוב בתקונים, על־כן אז יעלו כל הכחות וכל ההשפעות אל שרשם שבקדשה מאליהם, כי אז יעלה התפלה מהגלות, ואזי כל הכחות חוזרים לשרשם כנ"ל, שזהו בחינת התנוצצות משיח, כמבאר במאמר הנ"ל, והבן:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן: