# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/63/7/

ועל־כן העקר הוא כשהעדים חותמין חתימת ידם בשטר שאז עקר שמירת האמונה, כי אז אינו יכול לכפר כלל, אבל מלוה בעדים בלא שטר הוא מלוה על פה, ויכול לטען: 'פרעתי' (חשן משפט, סימן לט, סעיף ה), כי עקר שמירת האמונה הוא בבחינת 'ידים', בחינת 'חותם הידין', בחינת (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה" כנ"ל, שזהו בחינת חתימת ידי העדים, כי שני החותמות של שני העדים, זהו בחינת 'חותם', 'וחותם בתוך חותם', שעל־ידי־זה עקר שמירת האמונה והתוכחה, שהוא תקון ההלואה, שהוא פגם התוכחה, פגם האמונה, פגם העזות, שעל־ידי־זה אנו חוששין שלא יכפר לגמרי בחברו, חס ושלום. ועל־ידי חתימת שני העדים שהוא בחינת שתי החותמות הנ"ל, נתתקן כל זה כנ"ל, כי העדים כלולים משני הבחינות הנ"ל, מבחינת חותם הרגלין וחותם הידין, כי 'אין עדות אלא בעמידה' כו' (חשן־משפט, סימן כח, סעיף ה), ועמדו שני האנשים וכו', לפני ה' וכו' - זה בחינת רגלין, בחינת חותם הרגלין, וחתימת ידי העדים - זה בחינת חותם הידין. ועל־כן העקר השמירה משקר שלא יכפר אחד בחברו הוא על־ידי שטר שחותמין בו העדים בידם, כי עקר שמירת שתי החותמות הנ"ל הוא על־ידי חותם הידין, שהוא בחינת אמונה כנ"ל, כמבאר שם, עין שם.

נמצא, שחותם הידין הוא כלול משתי החותמות מחותם הרגלין וחותם הידין, כי עקר הוא האמונה שהוא חותם הידין ששומר הכל. וזהו בחינת חתימת ידם של שני העדים, שהם בחינת חותם הידין שבהם כלול שתי החותמות הנ"ל, חותם על חותם, שזהו בחינת שני חתימות דוקא של שני עדים כנגד שתי החותמות הנ"ל, שכלול בחותם הידין, שהוא בחינת אמונה, שעל־ידי־זה עקר השמירה מהכחשה וכפירה, שהוא הפך אמונה, כנ"ל: