# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/64/4/

והנה מבאר שם, שמי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזה נתנה לכתב ואיזה לא נתנה לכתב, הוא יכול להכיר את איש הישראלי בין האמות ואפלו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות יכול להכירו וכו', כי עקר ההבדל שבין ישראל לאמות, הוא בבחינת מה שלא נתן לכתב, בחינת תורה שבעל־פה, כמו דאיתא שבשביל זה נתנה תורה שבעל־פה, מחמת שצפה שיהיו ישראל בגלות ויעתיקו האמות לעצמן תורה שבכתב, על־כן נתן לנו תורה שבעל־פה, שזה אינם יכולים להעתיק מחמת שהוא בעל פה. נמצא, שעקר ההבדל והיתרון של ישראל על האמות הוא בבחינת 'תורה שבעל־פה' שלא נתן לכתב, ויש בכל אחד ואחד מישראל חלק מבחינת תורה שבעל־פה שלא נתן לכתב, ועל־כן מי שמכיר בין התורות שנתנו לכתב ושלא נתנו לכתב הוא יכול להכיר בין ישראל לאמות, כי זה עקר הבדלם כנ"ל, עד כאן לשונו בסימן כח הנ"ל:
