# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/65/3/

וזה בחינת ראש־השנה ויום־הכפורים וסכות והושענא־רבה ושמיני־עצרת ושמחת־תורה; כי מראש־השנה עד יום כפור, הם עשרת ימי תשובה, ועקר התשובה על־ידי בחינה הנ"ל, בחינת (קהלת ז, יד): "וביום רעה ראה" וכו', כנ"ל, ועל־ידי התשובה של ראש־השנה ויום־הכפורים, על־ידי שמוצאין הטוב בכל מקום, על־ידי הקול שופר, בחינת (תהלים קג, קכ): "עשי דברו לשמע בקול דברו", הנאמר לענין ראש־השנה, כמו שכתוב בזהר הקדוש.

וזה בחינת חמשה ענויים של יום־הכפורים שהם בחינת חמשה קולות, וכל זה ליחד הקול בדבור וכו', על־ידי־זה בונין את התורה, שזהו בחינת קבלת התורה ביום־הכפורים, ועל־ידי־זה מתקרבין אל השלום, שזהו בחינת 'סכה', בחינת 'סכת שלום', בחינת 'אהבה' שזוכין על־ידי־זה, שזהו גם־כן בחינת 'סכה' שהוא בחינת 'אהבה', עד שזוכין על־ידי־זה לאהבה שבדעת להאיר האהבה שבדעת לתוך הימים, שזהו כל כונת הנענועים בארבעה מינים בסכות, כמבאר בסוף התורה הנ"ל, עין שם.

ועל־ידי־זה זוכין לשמחת בית השואבה, בחינת (ישעיה יב, ג): "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה", כי שם בבחינת 'האהבה שבדעת' הם מעיני הישועה, כי התורה נקרא (שם לג, ו): "חסן ישועת" וכו', אבל התורה הגנוזה וכו', הם בחינת "מעיני הישועה". ועל־ידי־זה זוכין לשמיני־עצרת - לשון כנישו ואספה - שאוספין וכוללין האהבה שבדעת עם האהבה שבימים, ששם מקור השמחה.

וזה בחינת חבור סיום התורה בהתחלתה, "בראשית" בחינת ראשית המחשבה, בחינת אהבה שבדעת, בחינת 'ישראל עלה במחשבה תחלה' וכו', "לכל האותות והמופתים וכו', לעיני כל ישראל", הם בחינת האהבה שבימים שמשם כל התורה שבנגלה שהיא "לעיני כל ישראל", שהראה אהבתו יתברך "לעיני כל ישראל", על־ידי "כל האותות" וכו', אבל האהבה שבדעת אי אפשר לראות כי אם לכל חד כפום מה דמשער בלביה, אבל כל ההתגלות האהבה על־ידי המופתים נוראים שהראם משה, הכל נמשך מהאהבה שבדעת שהאיר לתוך האהבה שבימים, על־ידי ששדד המערכות בימים ובזמן דיקא שזה עקר השלמות. על־כן צריכין בכל שנה בסוף התקון של ראש־השנה לכלל התורה סופה בתחלתה, לכלל האהבה שבימים בהאהבה שבדעת שהוא בחינת 'בראשית' וכו':