# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/508/65/4/

וזה שמברכין גשם בשמיני־עצרת, כי אז נכלל ומאיר האהבה שבדעת להאהבה שבימים, ועל־כן אז עקר האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים, כאשר הפליגו רבותינו ז"ל בזה, כמו שכתוב (רש"י ויקרא כג, לו): 'בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד' וכו'. בחינת (זכריה יד, ז): "יום אחד הוא יודע לה'" וכו', שהוא בחינת האהבה שבדעת וכו'. ועל־כן מברכין אז גשם, כי אז נמשכת השפע שהם בחינת מימי הגשם וברכה, בבחינת (דברים כח, יב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" וכו'.

כי באהבה שבימים בחינת (תהלים מב, ט): "יומם יצוה ה' חסדו", שהם בחינת שבעת ימי הסכות בהם יש אחיזה קצת להימי־רע שמהם אחיזת השבעים אמות, רק שבסכות זוכין ישראל על־ידי העבודה של ראש־השנה ויום־הכפורים בכח הצדיקי אמת להתקרב אל האהבה והשלום, שהם בחינת 'סכה' כנ"ל, כי כבר זכינו למצא הטוב, שהם אותיות התורה שבתוך הימי־רע בעצמן, דהינו הטוב שבתוך שבעים לשונות האמות, ועל־ידי־זה שאנו מתקרבים אל השלום, עד שיש לנו שלום גדול עם האמות, מאחר שזכינו למצא גם בתוכם תורה וכנ"ל.

וזה בחינת 'שבעים פרי החג' וכו', ואז בסכות עוסקים על־ידי הארבעה מינים להמשיך על־ידי הנענועים הארה מהאהבה שבדעת לתוך האהבה שבימים, וזה בחינת התקשרות הערבי־נחל עם הארבעה מינים, כי ערבי־נחל מרמז על פושעי ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה ל, יב), כי עכשו אנו מוצאין גם הטוב שבכל פושעי ישראל בבחינת (ירושלמי תענית, פרק א, הלכה א): 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך' וכו', כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל.

ובהושענא־רבה בגמר החתימה אנו עושין עבודות גדולות עם הערבי־נחל בעצמן, וחובטין אותן בקרקע - להכניע ולבטל מהם הדינים וההסתרות וההעלמות, להורות שגם בהערבי־נחל בעצמן מוצאין תורה ועבודה, אפלו כשהם בפני עצמן, כי נתגלה התורה שבתוך הימי־רע וכו'.

ועל־ידי כל זה זוכין בשמיני־עצרת - שיהיה נשלם בשלמות נפלא כל התקונים האלה, שעקר שלמותם הוא - כשמאיר בשלמות האהבה שבימים, שזהו בחינת שמיני־עצרת, ואז נתבטלין הימי־רע לגמרי, ועל־כן אין שום אחיזה להעכו"ם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא פנחס טז), רק ישראל בעצמן מתיחדין ומתחברין עם השם־יתברך באהבה יתרה, על־ידי ההארה שמאיר עליהם אז האהבה שבדעת בהארה נפלאה.

ועל־כן אז דיקא ממשיכין גשמי ברכה שהם כלל כל ההשפעות שיהיו נמשכין אל הקדשה לישראל הכשרים הנאחזים בצדיקי אמת שעוסקים בתקונים האלה, כי בסכות אין הגשמים סימן ברכה - שלא להמשיך השפע להעכו"ם, שיש להם איזה אחיזה עדין כנ"ל, אבל בשמיני־עצרת, שאז לא יתערב זר בשמחתם, אז אנו ממשיכין גשמי ברכה, שזהו בחינת ברכת גשם בשמיני־עצרת, כי אז נתבטל כל יניקתם, מחמת שמאיר האהבה שבדעת בהארה גדולה. ועל־כן אז נמשכת השפע בחינת גשמי ברכה לישראל הכשרים לבדם, ועל־כן מברכין אז גשם, ומתפללין שיהיו לברכה ולא לקללה וכו', שלא יחזרו ויתעוררו הימי־רע, חס ושלום, לינק מהם וכל אחד כפי התקרבותו לצדיקי אמת וכפי תקונו בראש־השנה ויום־הכפורים וסכות - כן זוכה להמשיך השפע לברכה לישראל הכשרים בכח הצדיקי אמת שעוסקים בכל התקונים האלה בשלמות: