# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/524/62/2/

נמצא, שכלל כל הדברים שבעולם שצריכין להעלותם משבירת לב כנ"ל, הם בחינת ו' כנ"ל, שמעלין ומתקנין אותם על־ידי הנקדה בחינת יוד, כמו שכתוב שם, עין שם. ועל־כן המשא־ומתן שעקרו כדי להעלות הדבר לשרשו, דהינו להעלות ולברר את המשא־ומתן שהוא בחינת ו' בחינת ששת ימי המעשה, כי המשא־ומתן הוא בחינת עשיה בחינת ששת ימי המעשה, כמבאר במקום אחר (סימן רפ).

גם כל המשא־ומתן הוא בחינת "ווי עמודים" שהוא בחינת הממון שהוא בחינת תמכי אוריתא, כמבאר שם במאמר כנ"ל. נמצא, שכל המשא־ומתן הוא בחינת ו', ועל־כן עקר תקון וברור המשא־ומתן הוא על־ידי בחינת הנקדה הנ"ל בחינת צדיק, שהוא בחינת יוד וכנ"ל. וזה בחינת משא־ומתן באמונה, בחינת "וצדיק באמונתו יחיה", הינו שעקר המשא־ומתן הוא על־ידי בחינת הצדיק, בחינת יוסף כנ"ל, בבחינת "ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ" וכנ"ל.

וזה בחינת מה שצריכין לקשר המשא־ומתן אל התורה, כמובא כבר כמה פעמים. כי התורה היא בחינת יוד, בחינת נקדה, כמבאר שם במאמר כנ"ל, והמשא־ומתן הוא בחינת ו' כנ"ל. ועקר תקון ועלית המשא־ומתן על־ידי התורה, בחינת הנקדה כנ"ל.

וזה בחינת יששכר וזבולון. יששכר הוא התורה בחינת הנקדה כנ"ל, וזבולון הוא תמכי אוריתא ועוסק בפרקמטיא בחינת ו' כנ"ל. ועל־ידי תורתו של יששכר בחינת הנקדה כנ"ל, על־ידי־זה זבולון עוסק בפרקמטיא, כמובא בפרוש רש"י (בראשית מט, יג). כי עקר תקון המשא־ומתן בחינת ו', בחינת לב, הוא על־ידי הנקדה שהוא בחינת התורה, כנ"ל.

ועל־כן שעור אונאה שתות, כי על־ידי אונאה שתות נפגם בחינת הוא"ו ואינו יכול לקשר המשא־ומתן שהוא בחינת ו' אל הנקדה, כי אין הנקדה מאירה, מחמת שהטעה את חברו וכו', כנ"ל, כי הנקדה בעצמה היא גם־כן בחינת יוד וא"ו בחינת מלאפום, כמבאר היטב במאמר הנ"ל. ועל־ידי שמטעה את חברו באונאה שתות - אין הנקדה מאירה להוא"ו, ועל־כן שעור אונאה שתות: