# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/1/

על־פי המאמר 'תהמת יכסימו' בלקוטי הראשון סימן ט', עין שם מה שנתבאר על פסוק (בראשית ו, טז): "צהר תעשה לתבה" וכו'. והכלל כשהאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבין אותו ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל וכו', ובאמת יש פתחים הרבה בתוך החשך לצאת משם וכו', אבל האדם הוא עור ואין יודע למצא הפתח, ועל־ידי אמת זוכה למצא הפתח, כי עקר אור המאיר הוא הקדוש־ברוך־הוא, כמו שכתוב (תהלים כז, א): "ה' אורי וישעי", ועל־ידי השקר הוא מסלק את הקדוש־ברוך־הוא וכו', אבל על־ידי אמת הקדוש־ברוך־הוא שוכן עמו וכו', וכשהקדוש־ברוך־הוא עמו הוא מאיר לו איך ליצא מהחשך המונע אותו בתפלתו, כמו שכתוב "ה' אורי".

וזה פרוש "צהר תעשה לתבה" וכו'. והכל לפי גדל האמת וכו', ואז "ופתח התבה בצדה תשים", הינו התבה היוצאת באמת, היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו וכו', ועל־ידי שיוצא מתוך החשך ומתפלל היטב, על־ידי־זה הוא מתקן "תחתים שנים ושלשים", הינו עולם השפל ועולם הכוכבים ועולם השכל וכו', עין שם: