# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/10/

וזה בחינת סמיכות גאלה לתפלה, כי עקר הגאלה הוא על־ידי אמת - שהוא משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו שנקרא אמת, כמו שכתוב (תהלים מג, ג): "שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני" וכו', שפרש רש"י על משיח כמובא (מדרש תהלים שם). כי עקר ביאת משיח הוא לגלות האמת בעולם, כי אז יתקים (תהלים פה, יב): "אמת מארץ תצמח" וכו', וכמו שכתוב (משלי יב, יט): "שפת אמת תכון לעד", 'כוננת' לא כתיב (זהר כי תשא קפח:), כי עכשו האמת בגלות גדול והאמת נעשה עדרים עדרים (עין סנהדרין צז.), וכל אחד ואחד אומר שאצלו האמת, ואי אפשר לברר האמת כי אם לכל חד לפום מה דמשער בלביה (לכל אחד כפי מה שהוא משיג בלבו) - יכול להבין קצת האמת. ועקר האמת יתגלה על־ידי משיח, בחינת "שפת אמת תכון" וכו', וזה עקר הגאלה, כמו שכתוב (שיר־השירים ד, ח): "תבואי תשורי מראש אמנה". ואמונה תלויה באמת, כי (זהר בלק קצח:): 'צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה' (כאשר מדת 'צדק' מתחברת באמת היא נעשית אמונה). נמצא, שעקר הגאלה היא על־ידי אמת.

ועל־כן עקר ברכת הגאלה, דהינו ברכת 'גאל ישראל' מתחלת 'אמת ויציב ונכון' וכו', ומדברת רק מאמת, כי נזכר שם שמונה פעמים אמת, כי עקר הגאלה הוא אמת כנ"ל, שעל־ידי־זה גואלין את התפלה מן הגלות וזוכין להתפלל, כי אי אפשר לצאת מגלות החשך המתגבר בשעת התפלה כי אם על־ידי אמת, כנ"ל. וזה בחינת: בין 'ה' אלקיכם' ל'אמת ויציב' לא יפסיק שנאמר (ירמיה י, י): "וה' אלקים אמת" (ברכות יד.). כי האמת כלול משני בחינות הנ"ל שהם בחינת אבן טוב וחלון, כי חמה ולבנה בחינת תורה ותפלה וכו', כנ"ל, ושתי בחינות אלו הם בחינת שם מלא, בחינת "ה' אלקים" (במדבר־רבה יג, ג), שהם בחינת אור החמה והלבנה, בבחינת (תהלים פד, יב): "כי שמש ומגן ה' אלקים". כי שם ' הויה ' כביכול, זה בחינת עצם האמת המאיר בחינת (שם כז, א): "ה' אורי", כמו שמבאר שם. ו' אלקים ' זה בחינת מעוט וצמצום האור, בחינת 'מלכות', בחינת לבנה, כידוע (זהר תרומה קסא:). והעקר הוא למלאות פגימת הלבנה, דהינו לחבר וליחד חמה ולבנה יחד, דהינו לחבר שני השמות ה' אלקים יחד, שזהו עקר היחוד בחינת "ה' אחד ושמו אחד", 'שם' זה בחינת אלקים־מלכות כמובא (באות ד). הינו כי העקר הוא לחבר שני בחינות האמת יחד, דהינו להעלות ולברר האמת המלבש בזה העולם, שזהו בחינת אור נקדת האמת שיש אצל כל אחד ואחד מישראל, שהוא בחינת חלון, בחינת לבנה, בחינת 'מלכות', לחברו ולקשרו וליחדו בעצם אור האמת, כי באמת לאמתו הכל אחד.

וזהו בחינת "וה' אלקים אמת", כי זהו עקר האמת כשמחברין ומתיחדין אלו השני שמות 'ה'־אלקים' יחד, דהינו שתי בחינות האמת הנ"ל, שאז עקר שלמות האמת ונשלם כונת הבריאה. כי עקר הבריאה היתה רק בשביל זה, כי השם־יתברך עצם האמת, כביכול, ואין לו צרך לנבראים, חס ושלום, ועקר הבריאה היתה בשביל טובתנו כדי שיתגלה האמת גם בזה העולם, כדי שנדע אמתת מציאותו יתברך גם בזה העולם. וזה עקר השלמות והתכלית כשהאמת המלבש בזה העולם, מתברר ועולה ונכלל בעצם האמת ונעשה הכל אחד, כי באמת כלו חד, כי אמת הוא אחד, כמבאר במקום אחר (בדברי רבנו בסימן נ"א). רק שבזה העולם נתלבש ונתחפה ונתצמצם האמת בכמה לבושין. ועקר שעשועיו כשמכירין האמת גם בזה העולם השפל שבשביל זה ברא כל הבריאה, הינו כשהאמת שבזה העולם מתברר עד שיודעין גם בזה העולם האמת לאמתו, שזה עקר שלמות אור האמת, בבחינת (קהלת ב, יג): "כיתרון ה אור מן החשך", כי במקום שאין שום שקר - אין שיך לומר תבת אמת, כי עקר האמת הוא במקום שיש אמת ושקר שאז שיך לומר שכך הוא האמת ולא כמו הטוען שקר, רק האמת הוא כמו שזה אומר, ועל־כן עקר שלמות האמת הוא כשמבררין האמת מזה העולם, שבשביל זה נברא הכל כידוע. ואז כשנתברר האמת מזה העולם על־ידי עבודתנו ותפלותינו, אזי מתחברים שתי הבחינות אמת הנ"ל, שהם בחינת 'ה'־אלקים', שזהו עקר שלמות האמת. בחינת "וה' אלקים אמת", כנ"ל.

ועל־כן בין 'ויאמר' ל'אמת ויציב', לא יפסיק, דהינו בין ה' אלקיכם לאמת כנ"ל. כי ה' אלקיכם זהו בעצמו עקר שלמות האמת כנ"ל, כי קריאת־שמע הוא בחינת אמת כנ"ל, שזהו עקר הגאלה כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לתפלה, בחינת סמיכת גאלה לתפלה, כנ"ל: