# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/16/

וזה בחינת (תהלים עח, ה): "עדות ביעקב", "עדות ביהוסף" (שם פא, ו), שהם בחינת תרין סהדי קשוט, כי 'יעקב ויוסף כחדא חשיבי' (זהר וישלח קעו:), והם בחינת שני העדות שיש לכל אחד מישראל בכל יום, שמעידין על אחדותו יתברך, שהם בחינת תפלין וברית. ובשבת, שבת וברית כמובא (תקוני־הזהר ב:). כי יעקב הוא בחינת תפלין, שנקראין פאר (ברכות יא.), בחינת (בבא מציעא פד.): 'שופריה דיעקב' (יופיו של יעקב), וכן יעקב הוא בחינת 'שבת', כי יעקב שמר את השבת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יא, ז) על פסוק (בראשית לג, יח): "ויחן את פני העיר" - שקבע תחומין וכו'. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (שבת קיח.): 'המשמר את השבת נותנין לו נחלת יעקב, שהוא נחלה בלי מצרים'. נמצא, שיעקב הוא בחינת 'שבת ותפלין', ויוסף הוא בחינת ברית, כידוע (זהר בראשית כא:), בחינת (משלי י, כה): "צדיק יסוד עולם".

וזה בחינת סוד העבור, כי יוסף הוא בחינת סוד העבור, כי יש שנים־עשר "שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה'", שהם בחינת שנים־עשר נסחאות התפלה וכו', שזהו בחינת שנים־עשר חלונות, שבהם עולה התפלה דרך שנים־עשר שערים וכו', וכנ"ל. וכנגד זה הם שנים־עשר חדשי הלבנה, שהיא בחינת 'תפלה', בחינת חלון, בחינת המאור הקטן, בחינת צמצום האמת וכו', כנ"ל. וחדש העבור שמוסיפין ואז השנה בת שלש־עשרה חדש, זה בחינת יוסף שנחלק לשני שבטים, ונתוסף שבט אחד על־ידו, כנגד חדש העבור. כי עקר העבור הוא כדי להשוות שנת הלבנה עם שנת חמה, שזהו בחינת חבור חמה ולבנה, שיהיה "אור הלבנה כאור החמה", ויהיו שניהם אחד וכנ"ל. וזה נעשה על־ידי יוסף, שהוא סוד העבור שמחבר שניהם חמה ולבנה, שהם שני בחינות אמת הנ"ל, דהינו שמחבר שנים־עשר שבטי יה, שהם שנים־עשר נסחאות התפלה וכו', שנים־עשר חדשים, הוא מחברם ליעקב, שהוא עצם האמת בחינת חמה, כנ"ל.

ועל־כן נתן יעקב ליוסף דיקא, שכם אחד על אחיו (בראשית מח, כב), שהוא הבכורה שיחלק שבטו לשנים (בבא־בתרא קכג.), שזהו סוד העבור כנ"ל, וכמובא זה הפסוק במאמר הנ"ל לענין תפלה, עין שם. כי עקר התפלה וכל תקונה הוא על־ידי אמת, והאמת הוא בחינת 'יעקב', ואי אפשר לקבל האמת של יעקב שהוא בחינת עצם האמת כי אם על־ידי יוסף, שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם", שהוא מקבל האמת מיעקב ומאירו בכלל ישראל בסוד סמיכת גאלה לתפלה, כי גאלה ביסוד, כמובא (תקוני זהר ח.), שהוא יוסף, שהוא צדיק יסוד עולם, שהוא בחינת צדיק הדור שצריכין לקשר אליו כל התפלות, והוא מעלה ומברר כל תפלות ישראל על־ידי אור האמת, שמאיר בהם ומחבר שנים־עשר שבטים ביעקב, כי כלם כלולים ביוסף גם־כן, בבחינת (בראשית לז, ט): "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי", כי בו ביוסף כלול הכל - שמש וירח ושנים־עשר שבטים, ועל־כן מחברן יחד וכוללם יחד, שזהו סוד העבור, שעל־ידי־זה נתחברין ונכללין חמה ולבנה יחד, כנ"ל: