# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/20/

ועל־כן עקר הנס היה על־ידי אסתר, שהיא בחינת (משלי לא, ל): "אשה יראת ה'", בחינת לבנה, בחינת 'מלכות' כנ"ל, כי המן רצה אז דוקא להתגבר על ישראל, חס ושלום, בעת שנלקחה אסתר לבית המלך, שזהו עקר פגם האמת, חס ושלום, בחינת מעוט הלבנה, כי סבר שנמשכה בחינת אסתר, בחינת לבנה וכו', בחינת האמת השניה הנ"ל לתוך הסטרא־אחרא, חס ושלום. מאחר שנלקחה למשכב הערל. ואז עקר יניקת הסטרא־אחרא, שיניקתם משם מבחינת ירידת האמת השניה הנ"ל בין הקלפות, חס ושלום. ועל־כן רצה אז להתגבר על ישראל, כי עקר התגברותו משם, מפגם זה האמת, שהוא בבחינת 'לבנה' וכו', כנ"ל. ועקר כחו היה על־ידי פגם הברית שהיה אז, כי נכשלו אז בנשים נכריות (מגלה טו.), שהם מסטרא דשקרא, כי שמירת הברית הוא בחינת אמת, בחינת (ירמיה ב, כא): "כלה זרע אמת", שהוא בחינת תקון התפלה, שהוא בחינת זווג דקדשה, בחינת התחברות אמת ואמונה, חמה ולבנה כנ"ל, וכמבאר במאמר הנ"ל, שזהו בחינת (סוטה ב.): 'קשה זווגן כקריעת ים סוף' וכו'.

אבל זווג שאינו בקדשה, זה בחינת פגם האמת, מכל שכן וכל שכן פגם נשג"ז (נדה, שפחה, גויה, זונה), חס ושלום, שזהו עקר בחינת השקר, כמו שאיתא בזהר הקדוש (שמות ג:): 'מאן דמשקר בברית קדישא' - 'משקר' דיקא, כי העכו"ם הם מבחינת השקר, כמו שכתוב (תהלים קמד, ח): "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר", ומחמת זה שפגמו בנשים נכריות, על־ידי־זה גרמו שהגיע הפגם לבחינת "אשה יראת ה'", שהוא בחינת לבנה, בחינת מלכות, ועל־ידי־זה נלקחה אסתר לבית המלך, וסבר המן שעל־ידי־זה יתגבר על ישראל, חס ושלום, כי נעשה פרוד, חס ושלום, בין אמת ואמונה, בין חמה ולבנה, על־ידי פגם הברית, שמשם עקר אחיזת המן־עמלק, חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן באמת היתה אז צרה גדולה מאד מאד, אבל השם־יתברך היטיב עמנו, ועשה עמנו נסים ונפלאות, גדולות ונוראות בכל דור ודור, ושלח אז מרדכי ואסתר, שהם בחינת חמה ולבנה, אמת ואמונה. ולא די שלא נפגמה אסתר, חס ושלום, על־ידי שנלקחה לבית המלך, אדרבא, על־ידי־זה הוציאה האור מן החשך. כי אחשורוש לא נגע בה כלל, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון כא, נז:). ועקר הצלתה שנצלה ממנו, היה על־ידי האמת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טו:): 'כשנכנסה אסתר לבית אחשורוש שהיה מלא גלולים היתה צועקת: אלי, אלי, למה עזבתני'?! שזהו עקר התקון לצאת מן החשך כנ"ל, הינו כשמתגבר גדל החשך על איש הכשר, הרוצה להתקרב להשם־יתברך, ובפרט בשעת התפלה, והחשך מסבב אותו מכל צד ומצדי צדדים, שזהו בחינת כניסת אסתר שהיא בחינת 'מלכות', בחינת נקדה הקדושה המסתרת בכל אחד ואחד מישראל, שנכנסת חס ושלום לתוך בית אחשורוש הרשע, לתוך בית מלא גלולים וטנופים, שהוא בחינת עצם התגברות החשך, ואינו יודע שום דרך ועצה, ותחבולה להנצל מהם.

ואז עקר העצה היא רק אמת, שידבר הדבור באמת, ויצעק להשם־יתברך באמת. שזהו בחינת מה שצעקה אסתר 'כשנכנסה לבית מלא גלולים שהיתה צועקת: אלי, אלי, למה עזבתני'?! ועל־ידי־זה האיר לה אור האמת, שנמשך עליה מבחינת מרדכי, שהוא הצדיק הדור, בחינת עצם האמת, ועל־ידי־זה נצולה ממשכב הערל, כי לא נגע בה 'בגין דאח נטיר לה, דאיהו קוצא דאות ד' דאחד' (כי האותיות 'אח' מהמלה 'אחד' שומרות עליה על הקוץ של אות ד'), כמו שכתוב בתקונים (תקון כא, דף נז:), הינו עצם האמת, שהוא יחוד השם־יתברך, שהוא עצם האמת, בחינת "ה' אורי", שזהו בחינת קריאת־שמע, בחינת "ה' אחד" כנ"ל, שזה שמר את אסתר, וזה שומר את כל אחד ואחד מישראל כשצועק להשם־יתברך באמת, אפלו אם נפל למקום שנפל, חס ושלום. אפלו אם החשך מסבב אותו מכל הצדדים, אף־על־פי־כן כשמאמין בה' יתברך באמת בפשיטות, שמאמין בה' אחד וצועק אליו באמת: 'אלי אלי למה עזבתני', ומתחנן אליו באמת, אזי האמת מאיר לו, ורואה הפתחים ויוצא מאפלה לאורה, כנ"ל.

ואז לא די שאין הסטרא־אחרא והחשך יכולים למנעו ולבלבל תפלתו, חס ושלום, אף גם זוכה לעשות פתח גם לאחרים, להוציא גם אחרים מהחשך, ולהחזירם בתשובה, כמו שמבאר שם בסימן קי"ב על פסוק (בראשית ו, טז): "ופתח התבה בצדה תשים", עין שם. שזהו בחינת (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", שזכתה אסתר על־ידי האמת שלה, שעל־ידי־זה נצולה מאחשורוש, ובררה האמת מן השקר, ולא נתרחקה מן מרדכי, חס ושלום.

ואדרבא, נתמלא פגימת הלבנה על־ידם, על־ידי מרדכי ואסתר, על־ידי שבררה האמת מן השקר, עד שנתגירו רבים וכנ"ל, שזהו בחינת התחברות שתי בחינות אמת הנ"ל, בחינת 'אמת ואמונה', מרדכי ואסתר, שזהו בחינת 'שם שלם' כנ"ל. ועל־כן היה הנס באדר שבו מעברין השנה כנ"ל, שזהו בחינת פורים גדול ופורים קטן, בחינת "את המאור הגדול ואת המאור הקטן" שהם חמה ולבנה, מרדכי ואסתר שנכללו יחד, ונתמלא פגימת הלבנה, ונתגלה האמת, בחינת "דברי שלום ואמת", כנ"ל.

ועל־כן קבלו אז את התורה מחדש, כמו שכתוב (אסתר ט, כז): "קימו וקבלו", כי התורה היא בחינת אמת כנ"ל, שזהו עקר מפלת המן על־ידי האמת כנ"ל. וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טז:), 'שהמגלה צריכה שרטוט כאמתה של תורה', כי המגלה היא בחינת אמתה של תורה, בחינת תורת אמת, שזה עקר מפלת המן־עמלק הנ"ל, שהוא החשך המסבב בשעת התפלה, שנופל ונתבטל על־ידי האמת, שהוא עקר האור לראות הפתחים כנ"ל, בחינת "ליהודים היתה אורה", כנ"ל: