# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/24/

וזה בחינת הדלקת נרות של שבת, שזהו הקדשה הראשונה של שבת, כי המצוה הראשונה בתחלת כניסת השבת, הוא הדלקת הנרות, שמדליקין אותו בתוספת שבת בעת שמוסיפין מחל על הקדש (ארח חיים, סימן רס"ג, סעיף ד). כי נר של שבת, זה בחינת אור האמת, שהוא עקר האור המאיר, ועל־כן נתנה מצוה זאת לאשה, כי 'היא כבתה נרו של עולם, לפיכך תדליק נר לשבת' (תנחומא בראשית ב). כי עקר פגם האמת הנ"ל שהוא עקר האור, הוא על־ידי האשה שנתעה בשקר של הנחש ונטתה מן האמת, כי כל הסתתו היה על־ידי שקר שאמר (בראשית ג, א): "אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן" וכו'. וכן אמר לה (שם פסוק ג): "לא מות תמתון" וכו, ואמר: "מן העץ אכל וברא את העולם" וכו', וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט, ד).

נמצא, שעקר פגם שלה היה שנטתה מן האמת לשקר, ועל־כן 'כבתה נרו של עולם' - 'נרו' דיקא, כי עקר האור הוא אמת. ועל־כן עקר הסתתו הוא על־ידי האשה, שהוא בחינת אמת השניה הנ"ל, ששם נאחזין, חס ושלום, מחמת מעוט האמת כנ"ל. ועל־כן צריכה להדליק נר של שבת שעל־ידי־זה ממשכת אור עצם האמת, שהוא בחינת קדשת שבת, ומדלקת הנר בעוד יום, בעת שמוסיפין מחל על הקדש, כדי להמשיך אור האמת, שהוא בחינת נר של שבת, להמשיכו משבת לחל, שהוא בחינת חבור חמה ולבנה, שתי בחינות אמת הנ"ל, שיהיה נעשה אחד, שזה עקר התקון כנ"ל. שזהו בחינת (זהר תרומה קלה.): רזא דשבת איהו שבת דאתאחדת ברזא דאחד וכו', והא אוקימנא דאיהו אחד ושמו אחד וכו' (סוד השבת היא השבת שמתאחדת בסוד האחד וכו', וכבר למדנו שהוא סוד הפסוק ה' אחד ושמו אחד) כי זהו עקר בחינת 'שבת', שאז מאיר האמת, ונכללת הלבנה בהחמה, שזהו בחינת שלמות האמת, בחינת תקון התפלה, בחינת "ה' אחד ושמו אחד", כנ"ל.

וזה בחינת השלשה מצוות שנתנו לאשה, שהם: חלה, נדה, הדלקת הנר. שכל זה לתקן חטא אדם הראשון, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה יז, ח). והחטא היה פגם האמת, פגם הלבנה כנ"ל, ושלשה מצוות אלו הם בחינת אור האמת, שזהו בחינת הדלקת הנר של שבת כנ"ל, וזהו בחינת חלה, שהוא (יחזקאל מד, ל): 'להניח ברכה אל ביתך' על־ידי החלה שנותנין לכהן שהוא איש האמת, כמו שנאמר באהרן הכהן (מלאכי ב, ז): "תורת אמת היתה בפיהו" וכו', שעל־ידי־זה זוכין לברכה בחינת פרנסה ומזונות, שנמשך על־ידי האמת שהוא תקון התפלה וכמבאר במאמר הנ"ל.

וזהו בחינת שמירה מנדה שהוא זהמת הנחש פגם הברית, ועל־ידי שנשמרת מדם נדות, שזהו בחינת תקון הברית, על־ידי־זה זוכין לאור האמת, כי עקר אור האמת הוא על־ידי תקון הברית כנ"ל. ועל־כן הצדיק זוכה לעצם האמת, כי 'צדיק הוא מאן דנטר ברית' (זהר נח נט:) שעל־ידי־זה זוכין לעצם האמת, שעל־ידי־זה נתתקן הכל וכנ"ל. אמן ואמן: