# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/25/

וזה בחינת הבדלה על הנר במוצאי שבת (ארח חיים סימן רצ"ח, סעיף א), כי עקר ההבדלה הוא להמשיך מקדשת שבת לששת ימי החל, כידוע. שזהו בחינה הנ"ל, להמשיך אור מעצם האמת מבחינת 'אבן טוב' לבחינת חלון, מחמה ללבנה וכו', כנ"ל. ועל־כן מבדילין על הנר, כי האמת היא בחינת אור, כנ"ל.

וזה בחינת אבוקה להבדלה וכו' (שם סעיף ב), כי האבוקה היא שני נרות קלועים יחד (מגן־אברהם שם סעיף קטן ד), זהו בחינת כלליות שני בחינות האמת שנכללין ונתחברין יחד על־ידי שמוסיפין מחל על הקדש בכניסתו ויציאתו כנ"ל. וזהו בחינת שני נרות שצריכין להדליק בשבת שהם כנגד 'זכור ושמור', כמובא (ארח חיים סימן רסג), כי 'זכור ושמור' הם שתי בחינות האמת הנ"ל, בחינת 'חמה ולבנה', כידוע.

ועל־כן בנר של שבת אין נוהגין שיהיו שני הנרות קלועים יחד, אבל בהבדלה הם קלועים יחד, כי בכניסת שבת אז (תהלים צב, י): "יתפרדו כל פעלי און", ואז אין מתיראין מהחיצונים, ואז אין צריכין שיהיו מחברים יחד שתי הבחינות הנ"ל, כי אף־על־פי שכל אחד עומד בפני עצמו, אף־על־פי־כן הם כלולים יחד. אבל במוצאי שבת בהבדלה שמתעוררין ששת ימי החל, אז צריכין להתחבר יחד בקליעה אחת, כדי לשמר האמת השניה הנ"ל מן החיצונים, כי בשעה שצריכין שמירה מהם, אזי צריכין שמירה יתרה לקשר האמונה אל האמת, בקשר אמיץ וחזק, כדי שלא יתאחזו חס ושלום. אבל בשבת אין מתיראין מהם, כי אז האמונה חזקה וכלולה באמת אפלו כשאין קשורין ומחברין יחד, וזה הענין ידוע ומובן בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים שער ח, פרק ו):