# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/63/26/

ועל־ידי עבור שמוסיפין על שנים־עשר חדשי השנה, נעשית השנה בת שלש־עשרה חדש, כי נתמלא פגימת הלבנה שהוא בחינת האמת השניה הנ"ל, שהוא בחינת חלון, בחינת שנים־עשר נסחאות התפלה, שנים־עשר שבטים וכו', כנ"ל, ונכלל זה האמת בעצם האמת וכו', כנ"ל, כי האמת בעצם הוא בבחינת 'שלש־עשרה', בחינת 'שלש־עשרה מדות של רחמים', שהם 'תליסר תקוני דקנא' שהם בחינת 'אמת', כי אמת בעתיקא תליא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (אדרא־רבה נשא קמ:), ועתיקא הוא בחינת זקן הקדוש שיש בו תליסר תקונים, בחינת 'שלש עשרה מדות של רחמים', שהם בחינת "ורב חסד ואמת".

ועל־כן זמן הגדלות הזכר, שיהיה נעשה בר־מצוה, הוא בן שלש־עשרה שנים, כי עקר הדקנא קדישא, שהוא שלשה־עשר תקונים, הוא אצל הזכר, כי אשה אין לה זקן, כי הזכר הוא בחינת עצם האמת, בחינת חמה, והאשה היא בחינת לבנה־מלכות, בחינת האמת השניה הנ"ל, שכלול משנים־עשר שבטים, שנים־עשר שערים וכו', כנ"ל. ועל־כן זמן הגדלות האשה היא בת שתים־עשרה שנים ויום אחד, שזהו בחינת לבנה שיש לה שנים־עשר חדשים, כלולה משנים־עשר שבטים וכו', כנ"ל. ועל־ידי מלוי פגימת הלבנה, שהוא סוד העבור נעשית השנה בת שלש־עשרה חדשים. שזהו בחינת עצם האמת שכלול משלש עשרה כנ"ל, כי נעשה הכל אחד ונכללין יחד כנ"ל. כי אמת הוא 'אחד', שהוא בגימטריא שלש־עשרה, כמובא (זהר וירא קא.). ועל־ידי סוד העבור נכללת הלבנה בהחמה ונעשה הכל אחד, בחינת "ה' אחד ושמו אחד":