# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/64/12/

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ז:): כל דין שדן דין אמת לאמתו משרה שכינה בישראל, כי בודאי משרה שכינה מאחר שעשה מכל עסקי חל – תורה, ומגלה שמלא כל הארץ כבודו. שבכל הדברים שבעולם מלבש תורה כנ"ל. על־כן בודאי משרה שכינה בישראל. כי זה עקר השראת השכינה, כשנתגלה ששכינת אלהותו בכל הדברים שבעולם, שזה נעשה על־ידי הדין שדן דין אמת לאמתו כנ"ל. וזהו שדקדקו רבותינו ז"ל ואמרו (שבת י.; מגלה טו:): 'כל דין שדן דין אמת לאמתו' בכמה מקומות, ודקדקו המפרשים (תוספות שם) תבת 'לאמתו' שהוא לכאורה מיתר. כמובא בבית יוסף בתחלת הטור חשן משפט (סימן א'), עין שם. אך על־פי הנ"ל מדקדק יפה, כי זה עקר השלמות שידין הדין אמת לאמתו, דהינו שיקשר ויעלה כל החיות והניצוצות שבהעסק שדנין עליו - אל התורה, שנקראת אמת, כנ"ל.

וזהו בחינת 'דין אמת לאמתו - שמקשר העסק שעליו פסקו הדין אמת, הוא מקשר אותו לשרש האמת שהוא התורה, דהינו שזוכין לנצח המלחמה, להעלות ולקשר כל העסק שדנין עליו אל התורה כנ"ל. כי יכול להיות שידין הדין דין אמת, אבל אינו 'לאמתו', דהינו שגוף הדין אמת שמזכה את הזכאי ומחיב את החיב, אבל אינו משים לב לקשר העסק שפסקו עליו דין אמת אל התורה, אך עקר השלמות שידין דין אמת לאמתו, שהעסק שדנו עליו דין אמת, יזכו להעלותו ולקשרו לאמתו, לשרש האמת, שהוא התורה, דהינו שיחזרו ויעלו וינשאו כל העסק, ויעשו ממנו תורת אמת, כנ"ל.

ואז זוכה לכל מה שאמרו רבותינו ז"ל על זה, דהינו שנעשה שתף להקדוש־ברוך־הוא במעשה בראשית, ומשרה שכינה בישראל - הינו כנ"ל. כי בחינה זאת כשזוכין להעלות כל הדברים אל התורה, זהו בחינת מעשה בראשית, ובחינת השראת השכינה וכנ"ל, ברוך ה' לעולם אמן ואמן: