# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/64/5/

וזה בחינת שלש קדשות, כי ענין זה הוא בכל הדברים שבעולם, כי כל מה שהאדם עושה, הן אכילה ושתיה, או איזה מלאכה ועסק וכו', בכלם צריכין שלשה תקונים הנ"ל, דהינו לקשר מחשבתו אל התורה המלבש בזה הדבר, ולהתחזק באמונה יתרה, להאמין שהכל מאתו יתברך, ועל־ידי־זה מברר ניצוצות, על־ידי העשיה והעסק שהוא עוסק וכנ"ל. וכשעושה כל העסקים שבעולם בקדשה זאת, על־ידי־זה מתקדש בשלש קדשות, שהם קדשת המחשבה, והדבור, והמעשה, וכנ"ל. ואזי נתעלה קדשתו יתברך למעלה בבחינת 'שלש קדשות', כי באתערותא דלתתא אתער לעלא, ואזי נתגלה כי מלא כל הארץ כבודו, כי מגלין שבכל דבר שבעולם מלבש כבוד אלקותו יתברך.

וזהו (ישעיה ו, ג): "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שעל־ידי שלש קדשות, דהינו על־ידי שהאדם מקדש עצמו בשלש קדשות הנ"ל, שהם בחינת קדשת המחשבה והדבור והעשיה, שעל־ידי־זה נתעלה קדשתו יתברך למעלה, בבחינת 'שלש קדשות', על־ידי־זה נתגלה כי "מלא כל הארץ כבודו", כי על־ידי־זה מגלין שבכל דבר שבעולם מלבש כבוד אלקותו יתברך כנ"ל, שזהו בחינת "מלא כל הארץ כבודו", ובשביל זה התורה משלשת בכל בחינותיה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): 'בריך רחמנא דיהיב לן אורין תליתאה ביום תליתאה על יד תליתאה' וכו', כנגד שלש בחינות הנ"ל, שהם בחינת שלש קדשות, כי עקר הקדשה על־ידי התורה, שמשם מקבלת האמונה כח לברר הניצוצות מכל דבר כנ"ל, ועל־כן כל השלש קדשות כלולין בתורה, ועל־כן התורה היא משלשת בכל בחינותיה כנגד אלו השלש קדשות וכנ"ל: