# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/64/8/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא נח:): 'כל דינא דמפקין מניה ממונא בדינא, לאו דינא הוא' (כל דין שמוציאים ממנו ממון בדין, אינו ראוי להיות דין), כי מאחר שהדין צריך בעצמו לבוא לפני דינים לדון בדין תורה, בודאי אינו יכול להיות דין, כי הלא הוא בעצמו עקר עסקיו ומשא־ומתן שלו מהתורה, שמחמת זה הוא צריך לבוא לפני הדינים וכו', כנ"ל, ואיך יוכל לתקן אחרים, לעשות מעסקיהם תורה, מאחר שהוא בעצמו פגם בזה, עד שצריך בעצמו לבוא לפני דינים לעשות מעסקיו תורה וכנ"ל. ועל־כן בודאי 'לאו דינא הוא'.

וזה ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלקים, אנשי אמת, שנאי בצע, ושמת עליהם וכו' - אנשי חיל - זה בחינת בעלי כח למלחמה, בחינת (תהלים יח, מ): "ותאזרני חיל למלחמה", כי הדינים צריכין לחזר ולברר הניצוצות מהמשא־ומתן, ולעשות מהמשא־ומתן - תורה, שזהו בחינת מלחמה, בחינת (דברים כ, א): "כי תצא למלחמה" כנ"ל. ועל־כן צריכין להיות אנשי חיל, הינו בעלי כח למלחמה, לברר הניצוצות מעמקי הקלפות וכנ"ל. יראי אלקים - זה בחינת 'אמונה־מלכות', שנקראת יראה, בחינת 'מוראה של מלכות', כמו שמובא בספרי אדמו"ר ז"ל כמה פעמים, וזה בחינת (שמות יד, לא): "ויראו העם את ה' ויאמינו בה'" וכו', כי יראה בחינת אמונה.

אנשי אמת - זה בחינת בעלי תורה, שנקראת אמת, כמו שכתוב (מלאכי ב, ו): "תורת אמת". הינו שהדינים צריכין כל השלש בחינות הנ"ל, לקשר מחשבתם אל התורה תמיד ולהתחזק באמונה יתרה, ועל־ידי־זה יהיה להם כח למלחמה לברר הניצוצות, שעל־ידי־זה חוזרים ומתקנים העסק שפגמו בו הבעלי דינים שרחקו אותו מהתורה, כי עתה הם פוסקים על זה דין אמת, דין תורה, וחוזרים ועושים מהמשא־ומתן - תורה, כנ"ל.

וזהו שנאי בצע, ופרש רש"י: 'ששונאים ממונם בדין'. כההיא דאמרינן: 'כל דינא דמפקין מניה ממונא בדינא, לאו דינא הוא', הינו כנ"ל, שהדין צריך לעשות מעסקים ומשא־ומתן של כל העולם - תורה, מכל שכן שצריך לזהר במשא־ומתן שלו, שלא יצטרך לבוא לפני דינים, דהינו שלא יעקר המשא־ומתן שלו מהתורה, חס ושלום, שבשביל זה צריכין לבוא לפני דינים כנ"ל. ועל־כן צריך להיות שונא בצע שלא יצטרך לבוא לפני דין תורה, כמו שפרש רש"י וכנ"ל: