# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/65/3/

כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שעקר פגם המשפט, שעל־ידי־זה בא פגם הברית, הוא על־ידי שמעלין בחינת טפת עשו וישמעאל אל המח וכו', ומחמת זה קשה וכבד מאד להעלות ולברר המשפט. ועל־כן אסור לדון ביחידי, וצריכין שלשה דינים, כי אלו הדינים צריכין לברר ולהעלות המשפט מנפילתו שנפל על־ידי שאחד מאלו הבעלי דינים רוצה לגזל את חברו, שזהו בחינת פגם המשפט כנ"ל, שעל־ידי־זה בא מקרה לילה, עין שם. וכשיבררו המשפט, ויעלו ויחזרו הממון למקומו, למי שהוא שלו באמת - בזה יעלו ויבררו פגם הניצוצות שנפלו על־ידי פגם המקרה, יעלו אותם אל המח, שזה בחינת תקון התפלין, שנמשך על־ידי שמעלין מבחינת (ויקרא טו): "החתים בשרו" שבא על־ידי חרב הגאוה, לבחינת (שמות כח): "פתוחי חותם" וכו'.

אבל צריכין לזהר שלא להעלות יותר מדאי, כדי שלא להעלות אל המח, חס ושלום, בחינת טפת עשו וישמעאל, שעקר פגם המשפט בא על־ידי־זה, שעל־ידי־זה חוזר ומתגבר ביותר תאוה הנ"ל, כנ"ל. על־כן אי אפשר לאחד להעלות ולברר המשפט כראוי, וצריכין לפחות שלשה, כדי שאחד יהיה נוטה לימין, ואחד לשמאל, ואחד יכריע. כי צריכין דיקא שאחד יטה לשמאל, כדי לדחות בחינת טפת עשו וישמעאל על־ידי־זה, בבחינת 'שמאל דוחה'. ואחד נוטה לימין - זה בחינת 'ימין מקרבת', שמקרב ומעלה מה שצריכין לקרב ולהעלות ולברר, ואז יבוא השלישי ויכריע מה שצריכין לברר ולהעלות ומה שצריכין לדחות, ואז דיקא יצא המשפט כתקונו. אבל אחד, אי אפשר לו לדון. כי צריך לענין ברור המשפט כמו שני הפכים, שהוא להעלות מ"החתים בשרו" לבחינת "פתוחי חותם", בחינת 'תפלין', ולדחות בחינת טפת עשו וישמעאל, שלא לפגם המשפט על ידם כנ"ל. על־כן בהכרח שישבו שנים, שיש בהם דעות הפוכות, זה נוטה לימין, וזה לשמאל, שעל־ידי־זה נעשין שני בחינות הנ"ל, בחינת 'שמאל דוחה וימין מקרבת' כנ"ל. ואז השלישי מכריע ויוצא המשפט לאור כראוי, ועין בהתורה הנ"ל היטב, והבן: