# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/575/65/4/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ז.): שיראה הדין כאלו גיהנם פתוחה מתחתיו וחרב בין ירכותיו. ולמדו מפסוק (שיר־השירים ג, ז): "הנה מטתו שלשלמה וכו', כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה וכו', מפחד בלילות וכו'. גיהנם פתוחה מתחתיו - זה בחינת המשפט שנפל עד התהום תחתיות, שהוא בחינת הגיהנם בבחינת (תהלים לו, ז): "משפטיך תהום רבה", שזה נמשך על־ידי שמעלין אל המח טפת עשו וישמעאל כנ"ל, שהדין צריך לתקן זאת להעלות המשפט משם. וחרב מנחת בין ירכותיו – זה בחינת מה שצריך לברר חרב הגאוה ולהעלות מבחינת "החתים" לבחינת חותם דקדשה, שכל זה צריך הדין לתקן, כי פגם הברית ופגם הגזלה, שהוא פגם המשפט, תלויים זה בזה, כנ"ל.

וכל זה למדו רבותינו ז"ל מפסוק: "הנה מטתו שלשלמה" וכו' - בחינת מטה שלמה, בחינת תקון הברית, בחינת 'יעקב', שהוא בחינת חוט המשלש, בחינת כלליות השלשה דינים, שהם בבחינת 'תלת אבהן' הכלולים ביעקב המכריע (זהר תרומה קעה:), בחינת (תהלים צט, ד): "משפט וצדקה ביעקב" וכו', כי הוא היה נקי לגמרי מפגם טפת עשו וישמעאל, ועל־כן עקר תקון המשפט, שהוא שלמות תקון הברית על ידו. וזה הפסוק (שיר־השירים ג, ז): "הנה מטתו שלשלמה וכו', מפחד בלילות", נסמך לפסוק (פסוק ט): "אפריון וכו', מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה" וכו', שהוא בחינת קשר המרכבה, שהוא עקר תקון הברית - תקון המשפט, על־כן נסמכו זה לזה, עין בהתורה הנ"ל ותבין: