# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/64/5/

ועל־כן בלעם שהוא עקר הרע־עין, כי היה שטוף בזמה מאד כנ"ל, על־כן כשהלך נגד ישראל נאמר שם (במדבר כב): ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, ותרא וכו' ותלחץ אל הקיר, ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר - כי המלאך ה' ראה שרוצה לפגם, חס ושלום, מחצות המחין הקדושים של ישראל, שהם בחינת גדרים ומחצות גדולות בפני תאוה זאת, כי הוא רצה להכניס בהם תאות נאוף, שזה היה עקר כונתו הרעה כאשר היה בסוף, והראה לו המלאך ועכבו במקום שיש גדר מזה וגדר מזה עד שנלחץ אל קיר הגדר והמחצה, להראות לו שגדרים ומחצות של ישראל קימים וחזקים מאד, ובודאי ישארו בקדשתם, כי בישראל כתיב (שיר־השירים ז, ג): "סוגה בשושנים", ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לז.) שהם גדורים בסיג של שושנים, כמובא בפרוש רש"י שם: 'הרי חתן נכנס לחפה וכו' בא לזקק לה, אמרה לו: טפת דם כחרדל ראיתי, הרי הופך פניו לצד אחר' וכו'.

כי אף־על־פי שברשעתו הגדולה קלקל והזיק לכמה נפשות מישראל שנתפסו בתאוה זאת - על־ידי עצם רשעתו ועצתו הרעה שהסיתם להפקיר בנותיהם בהפקרות גדול כל־כך שאין נמצא בעולם, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל, אבל סוף כל סוף תפח רוחו ונשמתו וה' הפיר עצתו, כי פינחס עמד בפרץ, כמו שכתוב (תהלים קו, ל): "ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה", והמשיך תקון התפלה־בבחינת־דין הנ"ל, שעל־ידי־זה כל התקונים הנ"ל, שעל־ידי־זה לא די שיחזיר ויקיא כל הקדשות שבלע על־ידי פגם הנאוף שלו שהכניס בעולם, אף גם יהיה מכרח להקיא ולהוציא עצמות חיותו ממש, עד שיהיו נמשכין כל התקונים המבארים שם שעל־ידי־זה נתתקן הכל, ומחצות וגדרים של ישראל יהיו נשארין בשלמות, ועל־כן הראה לו גדר מזה וגדר מזה וכנ"ל.

וזה בחינת (במדבר כב, כח): כי הכיתני זה שלש רגלים, ופרש רש"י: 'רמז לו אתה מבקש לעקר אמה החוגגת שלשה רגלים בשנה'. כי שלשה רגלים הם בחינת השלשה מחין, (כמו שכתוב בסימן א' בלקוטי תנינא), שהם בחינת המחצות פרוסות בפני תאותו הרעה שלא תשלט על ישראל, ועל־כן רמז לו מצות שלש רגלים דיקא.

וזהו (שם כד, ב): וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים, ופרש רש"י: 'ראה שאין פתחיהן מכונין וכו', עלה בלבו שלא לקללם', כי כל כונתו הרעה לקלל את ישראל, חס ושלום, היה על־ידי פגם הראיה, שהוא בחינת פגם המחצות וכנ"ל. ועל־כן אמר אז: מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל, ופרש רש"י גם־כן על שאין פתחיהן מכונין, הינו כנ"ל. ועין מזה לעיל בהלכות נזקי שכנים הלכה ד':