# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/1/

על־פי התורה 'כי מרחמם ינהגם' וכו' בלקוטי תנינא סימן ז', עין שם כל התורה. ומבאר שם, שצריך כל אדם לעסק בישוב העולם, דהינו להמשיך הדעת הקדוש בעולם, שיודיע ויזכיר כל אחד את חברו את התכלית הנצחי, שלא בא לזה העולם בשביל התאוות, חס ושלום, ולדאג ולחשב בכל עת על הפרנסה וכו', רק כל ביאתו לזה העולם העובר הוא רק להכיר את הבורא יתברך על־ידי תורה ומצו‍ת וכו', וזה עקר החליפות וההשארה של האדם לאחר מיתתו וכו', כי צריך כל אחד להאיר הדעת בבנים ותלמידים וכו', עין שם כל זה היטב.

ומבאר שם, שזה שעוסק להאיר הדעת בחברו ותלמידיו צריך שיהיה לו בחינת שתיקה, שישתק במקום שצריך לשתק, כדי שלא יכנס בקשיות ותרוצים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם וכו', שזהו בחינת (אבות א): 'ועשו סיג לתורה', בחינת (שם ג, יג): 'סיג לחכמה שתיקה' וכו', עין שם כל זה היטב: