# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/12/

וזה בחינת ארבע אמות שהם שעור בית לענין מזוזה (סכה ג:), ולענין לתן לפתחו ארבע אמות כשחולקין את החצר, וכן שעור חצר הוא לפחות ארבע אמות, כי אין חולקין את החצר עד שיהיה בו ארבע אמות לכל אחד, וכן צריכין לתן ארבע אמות לכל אחד לפני כל פתח ופתח של הבית כדי לפרק שם משאו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שם דבור המתחיל 'ורב חסדא').

כי כבר מבאר, שהדעת הקדוש הוא בחינת הבית־המקדש, וכל אחד צריך להמשיך קדשת הבית־המקדש לתוך ביתו, כי עקר קדשת איש הישראלי הוא בתוך ביתו שעוסק שם בתורה ותפלה. ואפלו איש פשוט, בודאי עקר קדשת יהדותו הוא בתוך ביתו, שמדבר שם כמה ברכות ותפלות הוא ובניו הגדולים והקטנים, שמחנכם לברך על כל דבר תחלה וסוף, ובפרט ברכת המזון וקריאת־שמע וכו', ומקבל שם שבת ויום־טוב ואורחים וכו', מכל שכן הכשרים והיראים העוסקים בתורה ותפלה, עקר קדשתם בתוך ביתם, שזהו בחינת יעקב שהיה "איש תם ישב אהלים", הפך עשו שהיה "איש שדה", וכמבאר מזה כמה פעמים, ובפרט בהלכות מזוזה (הלכה ה' הנכלל בהלכות ספר־תורה), עין שם.

ועל־כן שעור בית הוא ארבע אמות, כי הדעת, שהוא בחינת בית, בחינת "בחכמה יבנה בית" וכנ"ל, הוא כלול מארבע בחינות: חכמה, בינה, ודעת, וכל מלאכה, שהם בחינת ארבעה מחין, ששרשם ארבע אותיות השם, שמהם נמשכין כל הארבעה יסודות, שהם כלל העולם, שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, וכמבאר כל זה בהתורה 'בראשית' (לקוטי תנינא סימן סז) וכו', עין שם. ומשם נמשכין בחינת ארבע אמות שיש לכל אדם. וזהו בחינת מה ששעור בית הוא ארבע אמות, בחינת ארבעה מחין הנ"ל שהם בחינת בית, כי המחין שהוא הדעת הנ"ל - צריכין לקבלם בהדרגה ובמדה, שלא לצאת חוץ מהגבול כנ"ל, על־כן הם נקראים ארבע אמות, בחינת אמות ומדות, כי צריכין לקבל המחין באמה ובמדה, שזהו בחינת אמות ומדות של הבית־המקדש, בחינת מסכתא מדות, כי עקר קיום המחין וקבלתם הוא באמה ובמדה דיקא, בבחינת 'סיג לחכמה שתיקה', וכנ"ל: