# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/21/

כי המן־עמלק הוא מעולם רצועה מרדות לישראל (תנחומא חקת יח). ועל־כן המרגלים שפגמו בארץ־ישראל ופגמו בהדעת הנ"ל וגרמו חרבן בית־המקדש, שהוא בחינת קדשת הדעת הנ"ל, כמבאר שם כל זה היטב, כל פגמם של המרגלים נמשך על־ידי הפחד של עמלק, כמו שכתוב שם בפרשת המרגלים (במדבר יג, כט): "עמלק יושב בארץ הנגב". כי עמלק מתגבר תמיד נגד הדעת הנ"ל שהוא בחינת קדשת ארץ־ישראל והבית־המקדש. וכן אחר־כך כשנגזר עליהם למות במדבר והם רצו להתגבר לעלות לארץ־ישראל שלא ברשות, כתיב (שם יד, כה): "והעמלקי והכנעני יושב בהר" וכו', ואחר־כך כתיב: "וירד העמלקי וכו' ויכום" וכו'. ועל־כן סבר המן־עמלק שגם עתה יתגבר נגד ישראל לבלי להניחם לעלות לארץ־ישראל ולבנות הבית־המקדש, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י אסתר ט, י), שרצה לבטל בנין בית־המקדש. ומגדל הפגמים שהיו אז רצה לכלותם לגמרי, חס ושלום. אבל ה' לא יעזבנו בידו, כי הצדיק הגדול בחינת מרדכי מתגבר בכל דור להכניס בישראל שיצעקו אל ה' תמיד יהיה איך שיהיה, ועל־ידי־זה נתהפך הגלגל על המן וזרעו ותלו אותו ואת בניו על העץ (אסתר ט, כה):