# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/22/

ועל־כן פורים הוא בחינת יום כפורים, כמו שאיתא בתקוני־זהר (תקון כא, נז.). כי המן הפיל פור - לבטל, חס ושלום, קדשת הגורל של יום כפור, וכן עשה עץ גבה חמשים אמה כנגד בחינת שנת החמשים שהוא יובל. כי מבאר בהתורה הנ"ל שעל־ידי ה'סלח נא' שפועלין ביום כפור, ממשיכין חנכת הבית, שהוא בחינת קדשת הדעת הנ"ל, שהוא בחינת תקון חטא המרגלים, על־כן כל קדשת המצו‍ת והשמחה של פורים הם בבחינת קדשת יום כפור, שהוא בחינת יובל, בחינת חרות, בחינת 'מר דרור' וכנ"ל, שהוא בחינת קדשת הדעת של בן ותלמיד, בחינת "וכל בניך למודי ה'", שיהיו הכל למודי ה', כי על כלם ימשך הדעת הנ"ל, בחינת (אסתר י, ג): ודבר שלום לכל זרעו - כי הדעת שהוא התורה נקרא 'שלום', כמו שכתוב (משלי ג, יז): "וכל נתיבותיה שלום", וזה בחינת (שם ט, ל): דברי שלום ואמת, כי עקר שלום הוא שלום של אמת, לא שלום של רשעים שהם ההפך מדעת האמתי, שעליהם נאמר (ישעיה מח, כב): "אין שלום אמר ה' לרשעים", (וכמו שמבאר בזה במקום אחר). אבל מרדכי ממשיך דעת אמתי בעולם, שהוא בחינת דברי שלום ואמת, בחינת ודבר שלום לכל זרעו, בחינת (ישעיה נד, יג): "וכל בניך למודי ה'", וכנ"ל: