# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/24/

ועל־כן תקון חטא העגל שהיה על־ידי הקשיות והכפירות של הערב רב שהם בחינת עמלק, כמו שאיתא בזהר (תקוני־זהר, תקון כה.) ומדרשים, שהיו מערבים מעמלקים וכו', עקר התקון היה על־ידי המשכן שעשה משה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא תרומה ח), כי המשכן בחינת הבית־המקדש, נבנה ונעשה במחצות וגדרים וכלים קדושים כאלו שנמשכו מקדשת הדעת הנ"ל של בחינת חרות הנ"ל. ועקר המחצות נעשים מבחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כנ"ל, שבתוך המחצות והגדרים הקדושים האלו נמשך הדעת הנ"ל, כל זה הוא בחינת תקון הקשיות והכפירות הנ"ל שלהם, בחינת חטא העגל וכנ"ל.

וזהו בחינת פרשת 'שקלים' שקורין קדם פורים, כדי להכניע המן־עמלק שהוא בחינת הערב רב הנ"ל, ועל־כן נקראים 'שקלים', בחינת משקל, שצריכין לזהר להמשיך זה הדעת במדה ובמשקל, ולשתק במקום שצריכין לשתק, בחינת 'ועשו סיג לתורה' כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר בנין המשכן וכנ"ל.

וזה בחינת (שמות ל, טו): העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - זה רמז על בחינת הדעת הנ"ל של בן ותלמיד שהם בחינת דרי מעלה ודרי מטה, שצריך להאיר בדרי מעלה בחינת 'מה' וכו', ובדרי מטה בחינת 'מלא כל הארץ כבודו'. וזהו בחינת העשיר לא ירבה - העשיר הם בחינת הגבהים במעלה, לא ירבה - כי צריך לזהר שלא יטעה שכבר יש לו חלק גדול בהדעת הזה, כי צריכים להראות לו שעדין אינו יודע כלל, בחינת מה חמית וכו'. ולהפך הדל לא ימעיט - הדל בחינת הקטנים במעלה, לא ימעיט, כאלו חלקו קטן ומעט בבנין הדעת הזה שהוא בחינת בנין המשכן והבית־המקדש, כי אדרבא, השם־יתברך שוכן עם הנמוכים והדלים דיקא, כמו שכתוב (ישעיה נז, טו): "אשכון את דכא" כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו'. כי בכל דרגא ובכל בחינה יש בחינת דרי מעלה ודרי מטה וכו', שהם בחינת בן ותלמיד וכו'. ועל־כן העשיר והדל הם בבחינת דרי מעלה ודרי מטה, כי העשירות והשפע נמשך מהדעת של בן ותלמיד וכו'. ועין בהלכות שבת הלכה ג' אות ט' מבאר שם מעין זה על פסוק "העשיר לא ירבה והדל" וכו' כנ"ל: