# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/4/

ועל־כן הצריכו רבותינו ז"ל שתהיה המחצה גבה ארבע אמות, כנגד ארבע בחינות שאסור להסתכל בהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יא:): 'כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו שלא בא לעולם, שהם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, מה לאחור', שעל זה נאמר (תהלים קלט, ד): "כי אין מלה בלשוני", בחינת שתיקה הנ"ל, "הן ה' ידעת כלה, אחור וקדם צרתני" וכו', בחינת 'מה לפנים ומה לאחור'. "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", זה בחינת 'מה למעלה מה למטה', שעל כל זה אסור לחקר כלל, רק לשתק, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' הנ"ל, שזהו בחינת "כי אין מלה בלשוני" וכו' כנ"ל. ומבחינות אלו הארבעה דברים 'מה למעלה' וכו', מזה נמשך כל הנהגות דרכיו יתברך הנפלאים ונעלמים מאד, שהם בחינות 'צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, רשע וטוב לו רשע ורע לו', שהם ארבע בחינות גם־כן. וכנגד זה צריך שתהיה המחצה גבה ארבע אמות, לשמר מהזק ראיה שנמשך על־ידי הקשיות שנמשכין מבחינות ארבעה דברים הנ"ל וכנ"ל, שכנגד זה צריכין לעשות מחצה בדעתו, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה', שלא להסתכל בהקשיות הנמשכין מארבעה דברים הנ"ל, ועל־כן הצריכו שתהיה המחצה גבה ארבע אמות וכנ"ל: