# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/63/65/5/

ועל־כן המשכת הדעת הנ"ל נקרא חנכת הבית, כמבאר שם היטב בהתורה הנ"ל שהדעת הנ"ל הוא בחינת חנכה, בחינת חנכת הבית־המקדש שכלול מבן ותלמיד וכו', עין שם. כי הדעת הקדוש הוא בחינת הבית־המקדש, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לג.): 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית־המקדש בימיו' וכו'. כי עקר שלמות הדעת דקדשה, שהוא להכיר ולידע את הבורא יתברך כל חד כפום מה דמשער בלביה, הוא בחינת בנין הבית־המקדש, שנבנה על־ידי מחצות קדושות שבתוכם ממשיכין הדעת הקדוש הזה, שאלו המחצות נמשך שרשן מבחינת השתיקה הנ"ל, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה', הינו שהשתיקה היא בחינת סיג שהוא גדר ומחצה מכל צד, שעל־ידי־זה נשמר ומתקים החכמה, שזהו עקר פרוש של סיג. וכמו שאמרו מקדם (אבות ג, יג): 'מעשרות - סיג לעשר', שהפרוש, שהצדקה ומעשרות שומרים את העשירות שלא יתפזר ויאבד, כן הפרוש 'סיג לחכמה שתיקה', שהשתיקה הוא בחינת גדר ומחצה סביב החכמה שתתקים ולא תתפזר ותאבד.

כי חכמתו יתברך מלא כל העולם, כי הכל נברא בחכמה, כמו שכתוב (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית". אך מחמת רבוי האור אי אפשר לקבל אור חכמתו יתברך כי אם על־ידי צמצומים רבים, שהם בחינת שתיקה, ומשם נמשכין גדרים ומחצות שבתוכם נמשך ומתקים החכמה לדעת אותו יתברך, שזה בחינת קדשת הבית־המקדש, כי הבית־המקדש נבנה ברוח־הקדש בקדשה כזאת, שעל־ידי המחצות הקדושות של הבית־המקדש, על־ידי־זה נמשך הדעת הקדוש לכל העולם להכיר אותו יתברך, כי עקר מעין החכמה יוצא משם מנקדת האבן שתיה, כמו שכתוב (יואל ד, יח): "ומעין מבית ה' יצא". אך אי אפשר לינק מזה המעין החכמה כי אם על־ידי מחצות הקדושות של הבית־המקדש, ומשם נמשך הדעת הקדוש לכל אחד מישראל, שהוא בחינת בית, כי אי אפשר לקבל הדעת הקדוש כי אם על־ידי מחצות הנעשים על־ידי בחינת השתיקה הנ"ל, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' וכנ"ל. ומשם, מבחינת הבית־המקדש, נמשך הקדשה לכל בתי ישראל. כי כל אחד צריך לקדש ביתו בבחינת קדשת הבית־המקדש. וכמו שנתבאר במקום אחר, וכמובן בהתורה 'בראשית' 'ראש־בית' 'לעיני כל ישראל' בסימן ס"ז, עין שם.

וזה בחינת נר חנכה סמוך לפתח הבית, כי הדעת צריכין להקיפו במחצות השתיקה כנ"ל, שרק על־ידי־זה נמשך ומתקים הדעת, כנ"ל. אך מאחר שהוא מקף מחצות השתיקה - מהיכן נוכל לקבל ולינק מהדעת, אך כל יניקת והמשכת הדעת הוא דרך הפתח, והפתח הוא בחינת אמונה שמתגלה על־ידי הדבור, כמו שכתוב (תהלים פט, ב): "אודיע אמונתך בפי". שזהו בחינת (ישעיה כו, ב): "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים", בחינת (מיכה ז, ה): "פתחי פיך", בחינת (תהלים קיט, קל): "פתח דבריך יאיר", כי האמונה שממשיכין על־ידי הדבור הקדוש הוא בחינת פתח ושער, שעל ידה נכנסין לתוך בית החכמה הנ"ל להמשיך הדעת, שעל זה בקש דוד (שם כד, ז): "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד", שיתנשאו ויפתחו השערים והפתחים של הדעת, שהם בחינת שערי הבית־המקדש, שבתוכם יתגלה בדעת כל אחד אלקותו וממשלתו יתברך, שזהו בחינת "ויבא מלך הכבוד".

ועל־כן צריכין לשמר מאד את הפתח, כי הסטרא־אחרא אורבים על הפתח לכנס, חס ושלום, דרך שם, דהינו שיכנס בדעתו קשיות ובלבולי אמונה, חס ושלום, ועל־כן צריכין לעשות בחינת דלתות להפתחים ולסוגרם בבריחים ומנעלים, שלא יכנס לתוכם זר להחריב בית החכמה, חס ושלום, רק לכנס לשם בקדשה, להמשיך הדעת הקדוש בהדרגה ובמדה כל אחד לפי ערכו.

וזהו בחינת מצות מזוזה אצל הפתח - שצריכין לקבע השתי פרשיות 'שמע' 'והיה שמע' אצל הפתח, כי שתי פרשיות אלו הם עקר אמונת היחוד וקבלת על מצו‍ת - שצריכים לקבעם אצל הפתח דיקא, לשמר את הפתח, וכמבאר מזה במקום אחר, בהלכות מזוזה (הלכה ג, אות ה).

וזה בחינת נר חנכה סמוך לפתח, כי נר חנכה, שהוא בחינת המשכת אור הדעת הקדוש בעולם, בחינת (שמות ל, כה): "שמן משחת קדש", להכניע ולעקר ולשבר ולבטל דעות מלכות הרשעה שרצו להשכיח תורתו, על־ידי התגברות חכמתם הרעה המטעית והנבוכה מאד, על־כן צריכין להדליק אור נר חנכה הקדוש הזה אצל פתח הבית, כי עקר צריכין לשמר הפתח, שדרך שם נכנסין ויוצאין אל הדעת להמשיך הארתו לכל באי עולם וכנ"ל: