# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/62/6/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הֶעָרֵב: שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּעְבֵּד בְּלֹא קִנְיָן. הֲרֵי 'הַחוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק' וְכוּ', כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִלְוָה לוֹ וְהַלֹּוֶה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה, וְזֶה מֵחֲמַת בְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", שֶׁמֵּחֲמַת בְּחִינָה זוֹ אֵין הַלֹּוֶה מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֲזוּ שָׁם הַחִיצוֹנִים בְּהַלֹּוֶה אוֹ בְּמָמוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הֶעָרֵב אָז מִשְׁתַּעְבֵּד, כִּי כְּבָר אֵינוֹ מֵאִיר הָרוּחַ נְדִיבָה, אַדְּרַבָּא, כְּבָר נִשְׁקַע שָׁם בִּבְחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת" וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְאָמְרוּ: 'הֲרֵי הַחוֹנֵק' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר סִטְרָא דְמוֹתָא, בְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת" וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁאֵין הַלֹּוֶה מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ אֵין הֶעָרֵב מִשְׁתַּעְבֵּד אָז, מֵאַחַר שֶׁאֵין שׁוֹפֵעַ עַכְשָׁו הָרוּחַ נְדִיבָה, וְכַנַּ"ל: