# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/62/7/

וזהו שאמרו שם החלוק שבין ערב בשעת מתן מעות, לשלא בשעת מתן מעות: 'שכן על אמונתו הלוהו' וכו', הינו שהערב בשעת מתן מעות, היתה ההלואה, הינו השפעת והארת הרוח נדיבה על סמך אמונת הערב, ומחמת זה בעצמו קבלה האמונה של הערב חיות וחזוק מהרוח נדיבה שבלב, מחמת שנתעורר על־ידו וכנ"ל, אבל שלא בשעת מתן מעות, 'לא על אמונתו הלוהו', ולא קבלה אמונתו חזוק וקיום מזה, כי אדרבא, כבר נשקע שם בחינה הנ"ל, בבחינת 'הרי החונק', בבחינת "רגליה ירדות" וכו', כנ"ל. ועל־כן אינו משתעבד בלא קנין, שהוא קיום כל דבר וכו', וכנ"ל: