# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/10/

והנה על־פי הנ"ל מבאר הענין היטב, כי עקר הרצון הוא כשזוכין לרצון אמת בעולם העשיה הזה, אשר בשביל זה ירדה הנשמה לזה העולם דיקא, ואז כשזוכין לרצון בזה העולם הרחוק ביותר, שעל־ידי־זה הרצון חזק ומאיר ביותר כנ"ל, אזי נכלל עשיה ברצון ונתהפך עשיה, שהוא בחינת רגז ודין, לרצון, שזהו עקר שלמות הרצון להפך רגז לרצון שהוא בחינה הנ"ל, להפך עשיה לרצון. כי עשיה, הינו כל העבדות דחל וכל העסקים, שהם בחינת ל"ט מלאכות, הם הפך הרצון ממש, כי הרצון הוא בחינת בטול, בחינת שבת. וכל העשיות הם בהפך ממנו ממש, כי העשיות הם בחינת רגז ודין, כי עקר אחיזת כל הדינים הוא בעשיה כידוע, כי כל העשיות, שהם בחינת ל"ט מלאכות, הם נמשכין מחטא אדם הראשון, שעל־ידי־זה נתקלל (בראשית ג, יז־יט): "בעצבון תאכלנה, בזעת אפיך תאכל לחם", שעל־ידי־זה מכרחין להתיגע באלו הל"ט מלאכות, וצריכין להתיגע מאד לעשות הל"ט מלאכות בקדשה גדולה כדי לבררם מזהמת הנחש, שהוא ל"ט קללות שנתקללו אז בחטא אדם הראשון, שהם בחינת ל"ט מלקיות, שכל זה הוא בחינת רגז ודין.

ועקר המשכת הקדשה על כל העולם העשיה, ועל כל הל"ט מלאכות, הוא על־ידי הרצון כנ"ל, כי על־ידי הרצון שנכספין להשם־יתברך בעולם העשיה הזה, ברצון חזק ותקיף מאד, ימים ושנים הרבה, על־ידי־זה זוכין להפך עשיה לרצון, עד שיכולין לזכות לבטל מישראל כל הל"ט מלאכות וכל העסקים, והכל על־ידי הרצון וכנ"ל, בהתורה הנ"ל.

ועל־כן עקר התגלות הרצון על־ידי הצדקה שמהפך רגז לרצון כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכה להמשיך הארת הרצון בזה העולם העשיה, לבטל ולהפך עולם העשיה לרצון, שיתבטלו כל הל"ט מלאכות וכל העסקים מישראל, ויזכו רק לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק להשם־יתברך ברצון חזק ותקיף מאד כל ימיהם לעולם: