# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/11/

כי על־ידי הצדקה שנותן לעני, והעני הוא בבחינת העשיה, כי שם עקר אחיזת העניות, כידוע שבחינת העשיה נקרא עני (פרי־עץ־חיים, תפלה, הקדמה), כי עקר העניות נמשך מבחינת "בעצבון תאכלנה" שזהו בחינת עשיה, בחינת ל"ט מלאכות כנ"ל, ועל־כן על־פי הרב העני הוא בכעס וברגז תמיד, כי הוא בבחינת עשיה, שמשם עקר אחיזת הדין והרגז. וזה הנדבן המהפך אכזריותו ומתנדב לתן צדקה - זהו בחינת רצון, שהוא בחינת רוח נדיבה, נדבת לב, שמתרצה ברצון ונדבת לבו הטוב לתן צדקה.

ועל־כן, על־ידי הצדקה שהוא בחינת רוח נדיבה, בחינת רצון שמשפיע להעני, שהוא בחינת עשיה, בחינת רגז, על־ידי־זה הוא ממשיך הארת הרצון לבחינת עשיה, ועל־ידי־זה מהפך עשיה ורגז לרצון. וגם בחוש רואין זאת, כי מתחלה היה העני בצער ורגז מחמת גדל עניותו ודחקו, והיה מתרעם, חס ושלום, על השם־יתברך, ועל־ידי־זה שנתן לו די מחסורו, על־ידי־זה רוחו נחה ומתרצה ומתפיס ונתבטל הרגז שנאחז בו בתחלה, ונמשך עליו בחינת הארת הרצון. וזה עקר מצות הצדקה לבטל הרגז, להפך הרגז לרצון, כמו שמצינו בכמה מקומות, שעקר הזהרת הצדקה לבטל תרעמת העני, כמובא בזהר הקדוש (בשלח סא. יתרו פו:): 'בההוא עניא דהוה מתרעם' וכו' (בעני ההוא שהיה מתרעם), שהיה, חס ושלום, דין גדול על־ידי־זה, רחמנא לצלן, וכמו שכתוב: "והיה כי יצעק אלי" וכו', נמצא, שעל־ידי הצדקה שנותן לעני, על־ידי־זה מהפך בחינת הרגז, בחינת עשיה לרצון, שזהו עקר ירידת האדם לעולם הזה, וזה עקר כלליות כל המצוות שבתורה, כנ"ל.

ועל־כן שקולה מצות צדקה כנגד כל התורה, וכל מקום שנזכר 'מצוה' סתם - היא מצות צדקה, כמובא (רש"י שבת קנו. דבור המתחיל: 'צדקן'). כי עקר כלליות עשית כל המצוות בזה העולם־המעשה דיקא, הוא להפך עשיה לרצון, שזה נעשה על־ידי צדקה ביותר כנ"ל. וזהו שהזהירה תורה (דברים טו, י): ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך, כי עקר הצדקה הוא הרצון טוב, להפך הרגז והאכזריות לרצון, כנ"ל.

ועל־כן צריך לתן צדקה ברצון טוב בלי שום רע הלב, כדי לבטל הרגז ולהמשיך הרצון, שזהו עקר הצדקה, שעל־ידי־זה זוכין לבטל כל הל"ט מלאכות של חל, שיש בהם אחיזת זהמת הנחש, בחינת ל"ט קללות. וזהו (דברים טו, י): "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'" - 'יברכך ה'' דיקא, הפך הקללות של חטא אדם הראשון שהוא "בעצבון תאכלנה", בחינת ל"ט מלאכות, כי על־ידי צדקה ברצון טוב, זוכין להמשיך הארת הרצון על עולם העשיה, ונכלל עשיה ברצון, ועל־ידי־זה נתבטל כל העשיות וכל הל"ט מלאכות, כי נתקים העולם בחסדו לבד, שהוא בחינת ברכה וחסד, כנ"ל.

וזהו (דברים טו, י): כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך - כי נמשך ברכה וחסד על כל העשיות על־ידי הארת הרצון, עד שזוכין לבטל כל העשיות לגמרי, כי נכלל עשיה ברצון כנ"ל. והכל על־ידי הצדקה שמהפך רגז, בחינת עשיה, לרצון כנ"ל. וזהו 'יברכך ה'' דיקא, בחינת ברכת כהנים שמתחילין 'יברכך ה'' - בממון וכו' (במדבר רבה יא, ה), כי על־ידי הרצון זוכין לבחינת (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו', ואתם כהני ה' תקראו", כנ"ל: