# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/26/

וזה שכתב רש"י, שיצחק היה מצער בתחלה ואמר אולי עשיתי שלא כדין שברכתי את יעקב תחלה, אך כששמע ממנו שגם הבכורה מכר לו אז אמר: 'על זה הייתי מצטער וכו', עכשו גם ברוך יהיה'. הינו כנ"ל, כי עקר הטעות של יצחק היה שהיה סבור שעשו אף־על־פי שהוא רשע הוא אוהב את התלמיד־חכם ורוצה להחזיקו, ועל־כן צריכין לברכו בפרנסה כדי שיוכל להחזיק את התלמיד־חכם כנ"ל. אבל כששמע יצחק שעשו הרשע מכר הבכורה, ובזה הראה זדונו שאינו חפץ בברכה, כי אינו חפץ כלל לכלל ברצון על־ידי התלמיד־חכם, שזהו בחינת 'בכורה', בחינת 'קרבנות' כנ"ל, והוא אינו חפץ בבחינה זו כלל, רק אדרבא מכר בכורתו ליעקב בשביל תאות אכילה הגשמיית, על־כן אמר יצחק: 'על זה הייתי מצטער וכו', עכשו בודאי גם ברוך יהיה', כי בודאי מגיע הברכה רק ליעקב, כי הברכה והשפע נמשך ממקור הרצון שזהו בחינת 'יעקב', רק מה שרציתי לברך את עשו הכל היה בשביל יעקב כדי שתוכל להחזיק וכו', כנ"ל, אבל עכשו שאין אתה חפץ בזה בודאי מגיע הברכה והבכורה ליעקב וכו', כנ"ל: