# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/32/

וזה בחינת שלש פעמים "צדקתך" שאומרים בשבת במנחה, כנגד שלשה צדיקים שנסתלקו אז, שהם: 'יוסף, משה, דוד' (זהר תרומה קנו.), כי הם נסתלקו בשבת במנחה, שאז מאיר רעוא דרעוין בחינת מצח הרצון, ועל־כן אומרים כנגדם שלש פעמים "צדקתך" דיקא, כי עקר הארת הרצון מצח הרצון הוא על־ידי הצדקה דיקא, כי על־ידי הצדקה מכניעין מצח הנחש, ואז מאיר מצח הרצון כנ"ל, בהתורה הנ"ל בחינת הארת דקנא קדישא, בחינת רעוא דרעוין. נמצא, שעקר הארת הרצון בחינת מצח הרצון שמאיר בשבת במנחה הוא על־ידי הצדקה, ועל־כן אומרים אז שלש פעמים "צדקתך" דיקא, כנ"ל.

ועל־ידי הארת מצח הרצון בחינת רעוא דרעוין - שמתגלה על־ידי שלשה צדיקים אלו, יוסף, משה, דוד, על־ידי־זה נשמע קול הקריאה של השלש רגלים שהם קוראים ומגלים את הרצון, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, כי השלשה רגלים הם כנגד שלשה צדיקים אלו ובהם נעשים כל הבחינות המבארים בהתורה הנ"ל, עין שם. והכלל בקצור, שעל־ידי הרצון שנתגלה ביום־טוב נעשה היראה, אך שיש חיות רעות הדורסים וטורפים שהם האפיקורסים שפוגמים ברצון, שעל־ידי־זה אין נשמע קול הקריאה של יום־טוב וכו', על־כן צריכין לקשר כל הרצונות לבחינת רעוא דרעוין שמאיר בשבת במנחה וכו', אך שיש בחינת מצח הנחש וכו', שרוצה להטיל פגם וכפירות אפלו בשרש הרצון וכו', על־כן צריכין להרבות בצדקה, שעל־ידי־זה מכניעין מצח הנחש, ואזי נתגלה מצח הרצון בחינת רעוא דרעוין, ואזי נשמע קול הקריאה של יום־טוב שמגלה הרצון.

ועל־ידי הרצון נעשה יראה, ועל־ידי היראה - נעשה כלי לקבל את החסד, ואזי אין צריכין לעשות שום עסק, כי נתקים (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם" וכו'. על־ידי גדל השפעת החסד, בחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה" וכו', עין שם כל זה היטב. וזה בחינת שלש רגלים, פסח, שבועות, וסכות, וראש־השנה, ויום כפור, והושענא רבא, וכלם מקבלים משבת, שהוא תחלה למקראי קדש: