# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/33/

כי עקר התגלות הרצון הוא בפסח שהוא ראש לרגלים, שאז הוציאנו ה' ממצרים במסות באותות ובמופתים נוראים, שעל־ידי־זה נתגלה שהכל רק ברצונו לבד, כמבאר בהתורה הנ"ל, לענין כל השלש רגלים, שכלם קוראים ומכריזין את הרצון מחמת שבכל השלש רגלים עשה השם־יתברך עמנו אותות נוראות וכו', אבל עקר האותות והמופתים נוראים היו בפסח, שהוא ראש לרגלים שאז יצאנו מעבדות לחרות באותות נוראות, ועל־ידי־זה נתגלה שהכל מתנהג רק ברצונו לבד.

ועקר יציאת מצרים, שהוא פסח, היה בזכות יוסף, כמו שכתוב (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", וכמובא (זהר וישב קפד.), כי אלמלא ירד יוסף למצרים תחלה לא היה אפשר לישראל לצאת משם מגדל הזהמא שהיה שם, אך על־ידי שירד יוסף תחלה ונמכר לשם לעבד, שהוא בחינת עבדות - תקף העשיה, ששם אחיזת זהמת הנחש בבחינת עבדות כנ"ל, ועקר בחינת העבדות הוא במצרים, שהיה מזרע חם שנתקלל זרעו להיות עבד עבדים, ונתדבק בכל זרעו זהמת הנחש ביותר, כידוע.

ויוסף בגדל קדשתו העצומה שירד לתוך תקף זהמת מצרים לתוך בחינת עבדות כנ"ל, והיה לו נסיון גדול שם, ואף־על־פי־כן כבש את יצרו מאשת אדוניו - על־ידי־זה שבר והכניע ובטל את הזהמא של מצרים, ורק על־ידי־זה היה כח לישראל להיות במצרים ולבלי להשתקע שם, חס ושלום, כמו שכתוב (בראשית מה, ה): "כי למחיה שלחני אלקים לפניכם" וכו', כי רק על ידו זכו ישראל לצאת משם להנצל מתקף זהמתם.

נמצא שיציאת מצרים שיצאנו מעבדות לחרות, זהו בחינת שהכניעו בחינת עבדות שהוא בחינת עשיה, ששם אחיזת הזהמא כנ"ל, והם הכניעו זאת על־ידי גדל רצונם שהיה להם תמיד להשם־יתברך, ועל־ידי־זה זכו לצאת מעבדות לחרות, והכניעו בחינת עבדות וזכו לכלל עשיה ברצון, כי זכו לקבל את התורה בשבועות שאז נכללו ברצון שברצונות, כנ"ל.

ועל־כן התחיל השם־יתברך (שמות כ, ב): אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. וכן בכמה מקומות הוא תולה קיום התורה ביציאת מצרים, וכמו שמקשה הזהר וכו', כי קיום התורה היא בחינת יציאת מצרים מעבדות לחרות, דהינו להכניע בחינת עבדות, בחינת עשיה על־ידי הרצון שהוא עקר קיום התורה כנ"ל, כדי לכלל עשיה ברצון כנ"ל, ועל־כן בכל דור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, כי כל אדם צריך לצאת מעבדות לחרות, להכניע ולבטל זהמת העשיה בחינת עבדות, בחינת על הטרדא של העולם הזה שהם בחינת ל"ט מלאכות, ולזכות להכלל ברצון להשתוקק תמיד להשם־יתברך כנ"ל - להפך עשיה לרצון כנ"ל: