# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/40/

וְזֶהוּ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע - זֶה מוֹרֶה עַל עֹצֶם תְּשׁוּקַת רְצוֹנָם, שֶׁהָיָה אָז בְּתֹקֶף גָּדוֹל, עַד שֶׁהִקְדִּימוּ נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע, וְהָיוּ מְרֻצִּים לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן מַה לַּעֲשׂוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ מְרֻצִּים לַעֲשׂוֹת, כִּי עִקַּר הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת רָצוֹן מֻפְלָג בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל, רַק תְּשׁוּקָה וְרָצוֹן נִפְלָא וְחָזָק מְאֹד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן תכה).

וְזֶהוּ נַעֲשֶׂה קֹדֶם לְנִשְׁמַע, כִּי נִשְׁמַע הוּא בְּחִינַת רְצוֹן הַלֵּב, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, הַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְעִקַּר הַתַּכְלִית כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהִיא עִקַּר הַתַּכְלִית, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פח.) עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה לה, י): "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם", כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן כב), כִּי עִקַּר הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי גֹּדֶל הֶאָרַת הָרָצוֹן, כַּנַּ"ל: