# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/41/

וזהו שאומרים במוצאי שבת ויהי נעם וכו', ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו - כדי להכניע קלפת עשו שאחיזתו בעשיה, כידוע (שער הגלגולים, הקדמה לג), כדי לקדש את העשיה ולכלל עשיה ברצון, ולהמשיך מקדשת שבת, שהוא בחינת רצון, על ששת ימי החל, שהם בחינת עשיה וכנ"ל. ועל־כן אומרים במוצאי שבת: ויתן לך האלקים (בראשית כז, כח), שהיא ברכת יעקב, שקבל מיצחק וגרש את עשו מן הברכה, כי על־ידי קדשת שבת, בחינת רצון, אנו מגרשין ומבטלין זהמת עשו, שהוא זהמת הל"ט מלאכות, ואנו זוכין להמשיך קדשת שבת על ימי המעשה, לקדש הל"ט מלאכות ולהמשיך ברכת יעקב לבחינת עשיה, לקדש את העשיה כדי שיכלל עשיה ברצון, שהוא בחינת כלליות ששת ימי המעשה בשבת, שהוא כלו רצון ושמחה וכנ"ל. ועין בפרי־עץ־חיים (שבת פרק כד) כונת 'ויהי נעם 'וכו':