# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/43/

ועל־כן נקראת הצדקה בשם ערבות, כמו שכתוב (שמואל־א' יז, יח): "ואת ערבתם תקח", שפרש רבנו ז"ל שם, שהוא בחינת צדקה, שהיא בחינת עורב, עין שם. כי על־ידי הצדקה נכלל עשיה ברצון, שזהו בחינת ערבות כנ"ל. ועל־כן כל צרכי האדם נקראים בשם ערבות, כמו שכתוב (ביחזקאל כז, ט): "כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך". ופרש רש"י וזה לשונו: 'לערב מערבך - לשון ערבה, הם כל צרכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערבתו והצלחתו וחייו', עד כאן לשונו.

כי התקשרות וחבור הנפש עם הגוף הוא על־ידי אכילה ושתיה, ושאר צרכי האדם המכרחים שהוא חי בהם, כי בלי זה לא היה אפשר להנפש הקדושה של האדם להתקים בזה העולם כלל אפלו יום אחד לגדל תשוקתה ורצונה לשוב למקור אשר חצבה משם, כי היא נמשכת מהרצון העליון כנ"ל, אך על־ידי שהנפש מוצאת גם בזה העולם רצונות עליונים המלבשין בכל צרכי האדם באכילה ושתיה ושאר הכרחיות, על־כן מתקימת בגוף האדם - כדי להעלות אלו הרצונות המלבשין בזה העולם המעשה, כדי לכלל עשיה ברצון שזה עקר תענוגיו ושעשועיו יתברך. ועל־כן עקר קיום הנפש בקרבו הוא על־ידי אכילה דיקא, מחמת ששם מלבשין רצונות עליונים שעל־ידי־זה מתקים הנפש בהגוף כנ"ל.

ועל־כן נקרא האכילה ושתיה ושאר צרכים בשם 'ערבות' כנ"ל, וכמו שמבאר בפסוק "ואת ערבתם תקח" הנ"ל על־פי פשוטו, שפרושו שם על הצטרכות האדם, עין שם, כי על־ידי צרכי האדם שהם חיי האדם מתקים הנפש בקרבו, ועל־ידי־זה נכלל עשיה ברצון, כי האדם נברא ומתקים בעולם כל ימי חייו רק בשביל זה כדי לכלל הכל ברצון העליון כנ"ל. ועל־כן כל צרכי חיותו הם בבחינת ערבות, שהוא בחינת כלליות עשיה ברצון, כנ"ל.

ועל־כן צריכין לזהר מאד שיהיה כל אכילתו ושתיתו ושאר צרכיו בקדשה גדולה, שיהיה כל כונתו רק בשביל רצונו יתברך, כמו שכתוב (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו" וכו'. כדי לכלל הכל ברצון העליון אשר בשביל זה ירד לזה העולם להגביר הרצון דקדשה על העשיה ולכלל עשיה ברצון כנ"ל, ועל־כן צריכין להסתפק במעט מאד בכל צרכיו הגשמיים, ולבלי להשתמש כי אם בהכרחיות כדי שלא יהיה נפגם, חס ושלום, ברצונות הנפולים והפגומים המלבשין בזה העולם שהם פוגמין, חס ושלום, ברצון דקדשה כנ"ל, כי באלו הרצונות המלבשים בצרכי הגשמיים שם הוא מקום סכנה מאד וצריכין להתרחק מהם, בבחינת 'הרחק מן הערבונות' וכנ"ל, כי אם מה שמכרח מאד על־פי התורה, כי על־ידי מצוות התורה מקדשין ומטהרין כל הדברים שבעולם, ונכללין כלם ברצון העליון שזהו בחינת כלליות התורה, כנ"ל: