# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/63/6/

וזה שכתוב (שיר־השירים ב, ז): השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה; (ח, ד): מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ - הינו שכנסת ישראל אומרים להאמות והסטרא־אחרא, שהם נקראים צבאות ואילות השדה, שהם בחינת חיות רעות הדורסים וטורפים, שהם בחינת חכמי הטבע, שהם פגם הרצון, כמבאר בהתורה הנ"ל, שמהם עקר כח היצר־הרע שנקרא 'אל אחר - כפירות', כידוע. וישראל קדושים אומרים להם שלא יועיל להם שום דבר שהם עושין ומשתדלין לקלקל, חס ושלום, האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים, על־ידי הפתויים והסתות שמפתין ומסיתין את כל אחד ואחד במה שמסיתין אותו לרחקו מהשם־יתברך, חס ושלום, שכל זה לא יועיל להם, כי אף־על־פי שכבר נכשלו בנו כמה וכמה, אף־על־פי־כן, אנו עדין חפצים ומשתוקקים להשם־יתברך בחפץ ורצון ותשוקה גדולה מאד מאד.

וזהו מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ - כי לא יועיל לכם מה שאתם עוסקים לעשות שנאה וקלקול, חס ושלום, כמו שפרש רש"י שם, כי לא יועיל כלום, מאחר שלעולם אי אפשר לבטל הרצון דקדשה, כי בודאי כל אחד מישראל כפי מה שהוא עדין, הוא חפץ ומשתוקק לשוב להשם־יתברך. ומאחר שעדין יש להם רצון וכסופין אליו יתברך, בודאי לא יוכלו להרחיק ישראל מהשם־יתברך לעולם, כי סוף כל סוף ישובו כלם אליו, מאחר שלעולם הרצון חזק לשוב אליו יתברך, כנ"ל:

[כי הרצון הוא נמשך מבחינת 'רעוא דרעוין', שהוא בחינת 'עתיקא קדישא', ששם אין מגיע שום פגם כידוע (זהר יתרו פח: נשא קלז:), ששם נאמר (איוב לה, ו): "אם חטאת מה תפעל בו" וכו', כידוע (עין עבודת הקדש ב, ג). ועל־כן כנגד הרצון אין יכול לקלקל שום פגם וחטא, כי הרצון מתגבר על הכל, כי שם אין מגיע שום פגם, והבן].

כי בחינת רצון שהוא נמשך מבחינת 'רעוא דרעוין', זה בחינת אור האין־סוף, ועל־כן בחינת הרצון אי אפשר לקלקל בשום אפן, כי אור הרצון הוא בחינת אור אין־סוף, שאינו נפסק לעולם, כי אין לו סוף ותכלית, כי אחר כל הקלקולים חס ושלום, סוף כל סוף אנו משתוקקים אליו יתברך ברצון חזק, כי אור הרצון הוא בחינת אור אין־סוף שאין לו סוף, כנ"ל: