# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/64/8/

וזה שאמר יהודה (בראשית מג, ט): אנכי אערבנו וכו', כי עבדך ערב את הנער - כי יהודה, שהוא בחינת משיח, הוא עקר הערב כנ"ל. וזה שנסמך פרשת יהודה ותמר לפרשת מכירת יוסף, כי השבטים שמכרו את יוסף בזה פגמו בחינת פגם הברית, כי יוסף הצדיק הוא בחינת ברית כידוע, והם מכרוהו למצרים, על־כן פגמו בברית שהכניסו הצדיק בחינת ברית, למצרים.

ועל־כן אז בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וכו' (שם לח, א): שעל־ידי־זה נמשך ונולד משיח, כי אז נתעורר רוחו של משיח שמקנא על פגם הברית, ועל־כן נסמכו זה לזה, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש רבה וישב (פה, א), שאמר השם־יתברך: אתם עוסקים למכר את הצדיק ואני עוסק להמשיך נשמת משיח בעולם, הינו כנ"ל, כי מכירת יוסף הוא בחינת פגם הברית, ועל־כן עסק השם־יתברך להמשיך נשמת משיח בעולם שהוא התקון לזה כנ"ל, ועל־כן נסמך אחר־כך פרשת (לט, א): "ויוסף הורד מצרימה" ששם מבאר הנסיון של יוסף הצדיק, כי יוסף זכה להמשיך על עצמו בחינת רוחו של משיח ולשמרו היטב, ועל־ידי־זה זכה לעמד בנסיון בתאוה זאת, כי עקר שמירת הברית זוכין על־ידי בחינת רוחו של משיח וכנ"ל: