# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733-2/64/9/

ועל־כן ערב בשעת מתן מעות משתעבד בלא קנין אבל שלא בשעת מתן מעות אינו משתעבד אלא בקנין. וכן הערב לבית דין משתעבד בלא קנין, כמבאר בשלחן ערוך (סימן קכט, סעיפים א־ב), כי עקר קיום הערבות על־ידי שמקבל משרשו, שהוא הערבות של משיח על קיום התורה שמשם עקר שרש הערבות כנ"ל. ועל־כן בשעת מתן מעות אז אין צריך קנין, כי בשעת מתן מעות, שאז גומל חסד המלוה עם הלוה, ועל־ידי הגמילות חסד ממשיכין בחינת רוחו של משיח, שממנו המשכת כל החסדים בבחינת (שמואל־ב' כב, נא): "ועשה חסד למשיחו" וכו', כי אז כשיבוא משיח - יתקים (תהלים פט, ג): "כי אמרתי עולם חסד יבנה" וכו' - שמדבר שם מענין מלכות דוד משיח.

ועל־כן בשעת מתן מעות מתקים הערבות בלא קנין כנ"ל, אבל שלא בשעת מתן מעות צריכין קנין, כי קנין, כדי שיתקים הדבר ולא ישתנה, הוא בחינת המשכת קדשת רוחו של משיח שעל ידו עקר קיום האמונה, כי עקר האמונה על־ידי בחינת משיח - שהוא ימשיך אמונה גדולה בעולם בתכלית השלמות שזה עקר הגאלה, כמו שכתוב (שיר־השירים ד, ח): "תבואי תשורי מראש אמנה". וכתיב (תהלים פט, כה): "ואמונתי וחסדי עמו" וכו', וכן הרבה.

ועל־כן הקנין על־ידי כנף הבגדים, כי הבגדים הם בבחינת מלכות, בחינת (תהלים כד, ז): "מלך הכבוד" וכו', כמבאר במקום אחר (סימן כט), ועקר המלכות הוא בחינת מלכות מלך המשיח שהוא מלכות שלמה. וזה (רות ג, ט): ופרשת כנפך על אמתך הנאמר בבעז שממנו יצא משיח. ועל־כן על־ידי הקנין־סודר שהוא על־ידי כנפי הבגדים ממשיכין בחינת רוחו של משיח, שעל ידו עקר המשכת האמונה, כדי שיתקים העסק באמונה ולא ישנה עוד אחד מהם. ועל־כן עקר קנין־סודר אנו למדים מפרשת בעז ורות שמהם נולד משיח, כמו שאנו למדים מפסוק (שם ד, ז): "וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה שלף איש נעלו" וכו', שמשם למדו רבותינו ז"ל (בבא מציעא מז.) קנין־סודר וכו'. כי עקר הקנין־סודר שהוא להמשיך אמונה בהעסק שלא ישתנה - נמשך על־ידי שממשיכין בחינת רוחו של משיח כנ"ל, שעל ידו עקר האמונה, כנ"ל.

ועל־כן הערב שלא בשעת מתן מעות צריך קנין - כי אז אי אפשר שיתקים הערבות כי אם על־ידי קנין, שעל־ידי־זה ממשיכין רוחו של משיח שהוא שרש הערבות ועל ידו עקר קיום הערבות, כנ"ל. ועל־כן הערב לבית דין מתקים גם־כן בלא קנין - כי בכל מקום שיושבין בית־דין - שם רוחו של משיח מרחפת, כי עקר המשפט־צדק על־ידי בחינת מלך המשיח, שממנו עקר המשפט צדק, כמו שכתוב (ישעיה יא, ד): "ושפט בצדק דלים" וכו'. וכתיב (תהלים עב, ה): "משפטיך למלך תן וכו', ישפט עניי עם" וכו'. כי רוחו של משיח הוא בחינת רוח אלקים השורה בין הדינים, כמו שכתוב (שם פב, א): "אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפט" וכו', כי רוחו של משיח הוא בחינת רוח אלקים, כמו שכתוב (בראשית א, ב): "ורוח אלקים מרחפת" - 'דא רוחו של משיח' (זהר וישב קצב:), כמובא שם בהתורה הנ"ל.

ועל־כן אין בית־דין פחות משלשה (חשן משפט סימן ג, סעיף א) - כנגד שלש בחינות הנ"ל, שהם בחינת שלשה ספרים שכלולים בכל ספר קדוש, ששם רוחו של משיח מרחפת, כי הדינים צריכין לקשר עצמם לספרי התורה הקדושה כדי שידעו לפסק דין תורה. ועל־כן הערב לבית דין אינו צריך קנין - כי שם בבית־דין רוחו של משיח שורה כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר קיום הערבות, כנ"ל: