# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/25/

וְזֶה, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הָעַרְבוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה - שֶׁהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (שְׁבוּעוֹת לט.). וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נֶחֱשָׁבִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא־רַבָּה ד, ו) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מו, ו): "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב" וְכוּ' - שֶׁנִּקְרָאִים נֶפֶשׁ אֶחָד, כִּי נִמְשָׁכִים מִמְּקוֹר הָאַחְדוּת. וְעַל־כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, אֲבָל תִּקּוּן זֶה הָעַרְבוּת, דְּהַיְנוּ לְסַלֵּק הַחוֹב שֶׁחַיָּב כָּל אֶחָד, עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁתְּפִלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה לְכָל אֶחָד. וְהוּא הֶעָרֵב בְּעַד כָּל אֶחָד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יְסַלֵּק חוֹבוֹת הַלְוָאוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה - רֻבָּם כְּכֻלָּם אֵינָם יְכוֹלִים לְסַלֵּק חִיּוּב הָעַרְבוּת, כִּי הַלְוַאי שֶׁיַּפְקִיעַ אֶת עַצְמוֹ.

וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל - שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה - לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ־שֶׁל־עוֹלָם וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְהוּא הַמַּלְוֶה וְהוּא בְּעַצְמוֹ הֶעָרֵב בְּעַד כָּל אֶחָד שֶׁבְּוַדַּאי יְסַלֵּק הַלְוָאָתוֹ, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל - הוּא טוֹב לַכֹּל תָּמִיד, וְאֵינוֹ מַפְסִיק טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מְסַלֵּק לוֹ - הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק לוֹ הַכֹּל. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף־עַל־פִּי־כֵן יִמְרֹד בּוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְסַלֵּק לוֹ - יֵשׁ כֹּחַ לְזֶה הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְיוּכַל לִמְצֹא אוֹתוֹ וְלֹא יוּכַל לְהִסָּתֵר מִמֶּנּוּ.

וַאֲפִלּוּ בְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ דֻּגְמָא זֹאת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּמְצָא מֶלֶךְ אַדִּיר חָסִיד וְטוֹב מְאֹד, גּוֹמֵל חֶסֶד בְּלִי שִׁעוּר, וְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וַעֲשִׁירוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ גְּדוֹלָה וּרְחָבָה מְאֹד מְאֹד, וְדַרְכּוֹ לִגְמֹל חֶסֶד לְהַלְווֹת לְכָל הַבָּאִים וּמְבַקְּשִׁים לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּסַלְּקִים לוֹ הוּא מַלְוֶה לָהֶם עוֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַלֵּק כָּרָאוּי, תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד הַלְוָאָה הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד, כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיב יָדוֹ וְכֵן לְעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁמּוֹרֵד בּוֹ וְאֵינוֹ מַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחְתָּיו - הוּא יָכוֹל לְמָצְאוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְגוֹבֶה מִמֶּנּוּ חוֹבוֹתָיו מִכָּל מַה שֶּׁמּוֹצֵא אֶצְלוֹ, וְאִם אֵינוֹ מַסְפִּיק - הוּא מְיַסְּרוֹ וּמַעֲנִישׁוֹ כְּפִי הַחוֹבוֹת הַמַּגִּיעִים מִמֶּנּוּ. אַךְ בְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְיַסְּרוֹ רַק עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ כָּרָאוּי כְּפִי חוֹבוֹתָיו, וְגַם לִפְעָמִים הוּא בּוֹרֵחַ בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ, אֲבָל אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּתִיב (אִיּוֹב לד, כב): "אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ יִתְבָּרַךְ (שָׁם לו, כב): "מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: 'מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִים לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֵשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה נִצְחִיִּית, שֶׁהוּא מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת 'צַדִּיק מוֹשֵׁל'.

וְזֶה הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל - הוּא מַלְוֶה תָּמִיד לְכָל הָרוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לז, כו): כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְכוּ', וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ כָּרָאוּי - הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד עַד שֶׁיַּרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק. וְאִם עֲדַיִן אֵינוֹ מְסַלֵּק - הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד כְּדֵי לְהַרְחִיב יָדוֹ, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר. בִּבְחִינַת לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן - שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, הַ צַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁיַּרְחִיב יָדוֹ וִישַׁלֵּם, וְכֵן לְעוֹלָם, כִּי טוּבוֹ אֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ־שֶׁל־עוֹלָם שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת כְּפִי מְקוֹמוֹ, וְעַל־כֵּן מוֹצֵא בּוֹ זְכוּת תָּמִיד לְהוֹסִיף וּלְהַשְׁפִּיעַ לוֹ רַב טוּב וָחֶסֶד מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב יָדוֹ לְסַלֵּק חוֹבוֹתָיו. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְעַקֵּשׁ הַלֹּוֶה רָשָׁע וְיִמְרֹד בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִרְצֶה עוֹד לְהַכְנִיעַ תַּחְתָּיו לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ - יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה לִגְבּוֹת וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם כִּי מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (אִיּוֹב לד, כב): "אֵין חֹשֶׁךְ וְכוּ', לְהִסָּתֶר שָׁם", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ט, ב): "וְאִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִּקָּחֵם" וְכוּ', אֲבָל דַּרְכּוֹ לְהֵיטִיב תָּמִיד וְהוּא מְסַבֵּב סִבּוֹת וְגִלְגּוּלִים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר, בְּדַרְכֵי טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָתוֹ, וַאֲזַי הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּכָל פַּעַם עוֹד חֶסֶד וְטוֹב מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה' וִיסַלְּקוּ חוֹבוֹתָם כָּרָאוּי.

וְעַל־כֵּן רַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מַלְוֶה הַגָּדוֹל, בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עָרֵב בְּעַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְכָל אֶחָד עַד שֶׁיְּסַלֵּק לָהֶם וְכוּ', וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הָעַרְבוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁבָּא מִיהוּדָה שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית מג, ט): "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ" וְכוּ', כִּי יְהוּדָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עִקַּר הֶעָרֵב בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כִּי הוּא יְתַקֵּן הַכֹּל וְכַנַּ"ל:
