# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/26/

וזה בחינת (בראשית לח, יח): מה הערבון אשר אתן לך, ותאמר חתמך ופתילך ומטך וכו'. כי הם היו צריכים להמשיך נשמת משיח בעולם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני בראשית לח, קמה), על־כן הזכירה ערבון, כי הוא הערב בעד כל ישראל שיסלקו כל חובותם, כי הוא יתקן הכל כנ"ל. ועקר התקון על־ידי התפלה בשלמות כנ"ל, שזה זוכין על־ידי תקון השלש עבודות המבארים שם, שהם אמונה הפך עבודה־זרה, ותקון הברית, ותקון שפיכות דמים, שהוא בחינת 'אל תהי בז לכל אדם' וכו', כמו שמבאר שם.

וזהו בחינת חתמך ופתילך ומטך; חתמך - זה בחינת תקון החותם אות ברית קדש, שזהו בחינת תפלין המרמזים ב'חתמך', כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי תפלין הם בחינת (שמות כח, לו): "פתוחי חתם קדש לה'" שנעשים על־ידי תקון חותם הברית, כמו שמובא במקום אחר [בהתורה 'תקעו - אמונה' (סימן ה חלק ב') עין שם]. ופתילך - זה בחינת ציצית, תקון הלבושים, שהם בחינת כבוד, כי 'רבי יוחנן קרא למאניה מכבדותא' (רבי יוחנן היה קורא לבגדים שלו - מכבדי) (שבת קיג.), שזהו בחינת תקון 'אל תהי בז לכל אדם', בחינת 'איזה מכבד המכבד את הבריות' וכו'. ומטך - זה בחינת אמונה, כי עקר האמונה נתגלה על־ידי האותות והמופתים שעשה משה במטהו, כמו שכתוב (שמות ד, יז): "ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת", שעל־ידי־זה נתגלה האמונה הקדושה, כמו שכתוב (שמות ד, ל): "ויעש האתת לעיני העם ויאמן העם" וכו'. ועל־כן נקראו השבטים הקדושים בשם 'מטות', כי הם כלל בני ישראל שממשיכין האמונה הקדושה בעולם שהוא בחינת מטה משה. על־כן ומטך - זה בחינת אמונה. נמצא, שאלו השלשה חתמך ופתילך ומטך הם בחינת תקון שלש העבודות הנ"ל - שעל ידם עקר תקון התפלה, שעל־ידי־זה עקר סלוק כל החובות, שזהו השלמות יהיה נשלם על־ידי משיח שהוא הערב בעד הכל לסלק הכל כנ"ל, ועל־כן לקחה הערבון אלו השלשה חתמך וכו', וכנ"ל: