# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/28/

ועל־כן אחר מתן מעות אינו משתעבד אלא בקנין, כי כל הקנינים הם בבגדים ולפנים בישראל במנעל, כמו שכתוב (רות ד, ז): "וזאת לפנים בישראל על הגאלה וכו', שלף איש נעלו" וכו'. כי הקנין הוא שלא ישנה עוד, וכל השנויים הם למטה בשנוי המקומות ששם אחיזת השקר והשנוי, אבל למעלה בבחינת שרש נשמות ישראל ששם הכל אחד, אין שום שנוי ושקר בבחינת (צפניה ג, יג): "שארית ישראל לא יעשו עולה" וכו'. ועל־כן מקבלין קנין־סודר, כי הבגדים והלבושין הם בבחינת כסא הכבוד, בחינת 'שרש נשמות ישראל', כמו שכתוב: 'לבושין תקינת להון דמניהו פרחין נשמתין לבני נשא' וכו' (לבושים תקנת להם, שמהם פורחות הנשמות לבני אדם). ועל־כן כל הקנינים על־ידי הבגדים שעל־ידי־זה מקשרין עצמן לשרש נשמות ישראל ששם אין שום שנוי ושקר, חס ושלום. ועל־כן אחר הקנין אין יכולין לשנות עוד, ומי שמשנה אחר־כך כאלו עוקר עצמו משרש נשמות ישראל, חס ושלום, ועל־כן בקנין משתעבד הערב גם לאחר מתן מעות, כי על־ידי הקנין עולים לשרש נשמות ישראל ששם הכל אחד, שכל הנשמות כלולים יחד זה בזה, שעל־ידי־זה כל אחד ערב בעד חברו שמשם שרש הערבות, וכנ"ל: