# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/31/

ועל־כן קדם שבועות, שהוא קבלת התורה, קורים פרשת 'במדבר', שנצטוו למנות את ישראל כשהוקם המשכן כמו שנתנו רבותינו ז"ל (שלחן־ערוך, ארח־חיים, סימן תכח, סעיף ד) סימן: 'מנו ועצרו' - כי בכל שנה ושנה צריך כל אחד מישראל להמשיך על עצמו קדשת קבלת התורה בשבועות, שעל־ידי־זה יבוא אל התכלית שבשבילו נברא העולם, שהוא שיהיה לו ממשלה על המלאכים, אבל צריכין לראות שיהיה להממשלה קיום שלא יפילו אותו, חס ושלום, המלאכים המתקנאים בזה. ולזה צריכין לאחז עצמו בכסא הכבוד שהוא בחינת שרשי נשמות ישראל, בחינת (בראשית ג, כ): "אם כל חי" וכו'. ועל־כן קורין קדם לזה פרשת 'במדבר' שהוא מספר בני ישראל, שנצטוו לשאת ראש בני ישראל לאסף ולקבץ כלם להביאם במספר ובמנין, כדי לעורר כל שרשי נפשותם החצובות מכסא הכבוד, כדי לאחז עצמו בהם כדי להנצל מקנאת המלאכים. ועל־כן נצטוו למנותם במספר שמות, כי השם הוא הנפש, כמו שכתוב (שם ב, יט): "נפש חיה הוא שמו" [כמו שמובא במקום אחר (בסימן נט)], כדי לעורר שרשי נפשותם, שזה צריכין קדם קבלת התורה בשבועות, ש אז מתעורר קנאת המלאכים, כמו שנתקנאו במשה כשעלה לקבל את התורה עד שנתן לו ה' יתברך עצה לאחז עצמו בכסא הכבוד וכו', כמו שכתוב שם.

ועל־כן נצטוו למנותם להביאם כלם במנין ובמספר איש מהם לא יעדר, בבחינת (ישעיה מ, כו) "המוציא במספר צבאם איש מהם לא נעדר", ולמנותם בשמותם דיקא, כדי לעורר כל שרשי נשמותם, כדי להנצל מקנאת המלאכים כנ"ל, כי על זה המספר נצטוו אחר שהוקם המשכן, כי הכל בחינה אחת, כי מלאכת המשכן נצטוו לתקן חטא העגל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות־רבה נא, ח). ועקר החטא נמשך מקנאת המלאכים שנתגרו בהם כל־כך, על שקבלו את התורה עד שהחטיאום. כי אף־על־פי שמשה רבנו נצול מהם על־ידי שאחז בכסא הכבוד, אבל בשאר בני ישראל התגרו עד שהחטיאום כל־כך. ועל־כן נצטוו להקים את המשכן ולמנותם כלם, ושילכו כלם סביב המשכן, כי המשכן עם כל תקונו וכליו וכל ישראל שהלכו סביב, הכל הוא בבחינת תקון כסא הכבוד הנ"ל - שהוא הארת שרשי נפשות ישראל. כי המשכן בחינת בית־המקדש, שהוא בחינת כסא הכבוד, כמו שכתוב (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו". והכל כדי לתקן כל הנ"ל - להנצל מקנאת המלאכים על־ידי שנאחז עצמנו כלנו בכסא הכבוד, שהוא בחינת המשכן וכל תקוניו עם כל ישראל סביביו במספר שמות וכו', וכנ"ל, ועל־כן קורין פרשה זאת קדם שבועות, וכנ"ל: