# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/36/

וזה בחינת (תהלים קכב, ב): עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם, כי כבר מבאר, שעקר העליה מהמקום לבחינת למעלה מהמקום - הוא בירושלים ששם הבית־המקדש וכנ"ל, וצריך האדם לכון בכל מקום שנתפזר לשם, בכל מקום שמעמיד רגליו - כאלו הוא עומד בירושלים, כי רק בשביל זה נתפזר ונגלה לשם - כדי שירים ויגביה זה המקום הגשמי והרחוק מאד לבחינת ירושלים ובית המקדש - ששם עולים למעלה מהמקום כנ"ל, וזה על־ידי שיזכר בהשם־יתברך בכל מקום שדורך שם רגלו, מכל שכן כשזוכה להתפלל ולפרש שיחתו שם, כי כל העבודות והתפלות צריכין לעלות דרך ארץ־ישראל, בבחינת (מלכים־א ח, מח): "והתפללו אליך דרך ארצם". וזהו עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלים - שכל מקום שעומדות שם רגלינו, בשעריך ירושלים כנ"ל. וזהו ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו - שהוא ירושלים של מעלה, שהוא למעלה מהמקום, כי דרך ירושלים עולין מהמקום הגשמי למעלה מהמקום. וזהו ששם עלו שבטים שבטי יה וכו', להדות לשם ה' וכו', הינו הודאה ותפלה בחינת דבר ה', שזהו העקר, שעל־ידי־זה עולים מהמקום למעלה מהמקום וכנ"ל.

וזהו כי שמה ישבו כסאות למשפט וכו'. 'כי שם' דיקא יושבין כסאות למשפט, כי שם שופטין ודנין את הכל לזכות, מחמת שהוא למעלה מהמקום, שעל־ידי־זה עקר החסד - לשפט הכל בחסד לפי מקומו שזהו בחינת ראש־השנה וכנ"ל. וזהו כסאות למשפט כסאות לבית דוד - דוד הוא משיח, כמו שכתוב (שמואל ב' כג, א): "משיח אלקי יעקב", הינו שהכסאות למשפט הם רק לזכות ולחסד, בבחינת כסאות לבית דוד - שהוא בחינת משיח, שהוא זוכה לכל התקונים הנ"ל, עד שזוכה לעשות ראש־השנה לדון את הכל לזכות לפי מקומו, מחמת שהוא בחינת מקומו־של־עולם, על־ידי שאוחז את עצמו בכסא הכבוד וכנ"ל: