# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/733/65/43/

ועל־כן סוף כל סוף יהיה תקונו על־ידי שמואל הנביא ועשרים וארבעה משמרות לויה שיצאו ממנו, שעל זה התנבאה חנה (שמואל־א ב, ו): "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל". כי הלויים עוסקים בשיר על הדוכן בשעת הנסכים דיקא שמחוללין ויורדין עד התהום, שעל־ידי־זה דיקא מעלין מתהום תחתיות את הירודים מאד מאד למעלה מהמקום, וכנ"ל.

ועתה בוא וראה והבן מה שאבד והפסיד קרח ועדתו על־ידי גאותו, ועל־ידי נסיון של המנהיגות והנשיאות, כי הוא טעה על־ידי־זה, מחמת שראה ששמואל הנביא וכל הנ"ל יצאו ממנו, על־כן התגאה בטעותו ושטותו לחלק על משה, אבל עינו הטעתו, כי אם לא היה חולק על משה - היה זוכה לזה מיד ביתר שאת ויתר עז, אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים, ולא היה צריך לסבל צער קשה ומר של גיהנם, כל־כך ימים ושנים הרבה, ועתה סבל מה שסבל אלפים שנה, וסוף כל סוף יהיה עליתו ותקונו על־ידי משה, כי כל התקון של הלויים בשיר על דוכן על יד הנסכים וכו' - הכל בכחו של משה, שהוא תקן לנו הכל, וסוף כל סוף אחר כל המרירות דמרירות שסבל, וחרפות ובושות בלי שעור - יצטרך להתביש הרבה לפני משה, לקבל התקון על ידו: