# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/781/62/2/

והנה המודה במקצת הטענה, הוא בבחינה הנ"ל, בבחינת 'ששת ימי החל' שהם כלולים מכשר ופסול וכו', בחינת 'עץ הדעת טוב ורע', כי הוא גם־כן מערב מטוב ורע, כי אינו רוצה לכפר לגמרי מחמת בחינת הטוב שבו, וכן להפך, אינו מודה לגמרי, וזה מחמת הרע שמסיתו לכחש בעמיתו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל על המודה במקצת: 'והאי בכלא בעי דלודי ליה וכו', והאי בכלי בעי דלכפריה' (וזה רצה להודות בהכל וכו', וזה רצה לכפר בהכל) נמצא, שהוא בבחינה הנ"ל - פעם כשר פעם פסול ולית ליה ניחא, כי רוצה לכפר ואינו יכול מחמת הטוב, ורוצה להודות ואינו יכול גם־כן.

וזה בחינת "עץ הדעת טוב ורע", בחינת ששת ימי החל, והתקון לזה הוא השבועה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'ורמי רחמנא שבועה עליה כי היכי דלודי' (והטיל ה' שבועה עליו כדי שיודה), כי השבועה היא בחינת 'שבת', כי שבועה הוא בחינת ברית, בחינת צדיק יסוד עולם כמובא (זהר משפטים קטו:). וזה בחינת 'שבת' שהיא בחינת "ברית עולם" וכו', ועל שם זה נקרא שבועה בחינת 'שבת' שכלול משבעת הימים. ועל־ידי השבועה שהיא בחינת "צדיק יסוד עולם", בחינת 'שבת', על־ידי־זה נתבטל הרע ונתגלה הטוב, כמו בשבת שעולה הטוב והרע נדחה ונתבטל, ועל־כן על־ידי השבועה יודה בודאי, כי נתבטל הרע ונתגלה הטוב על־ידי השבועה שהוא בחינת 'שבת', בחינת צדיק, כנ"ל: