# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/781/62/3/

ועל־כן עקר השבועה הוא רק למודה במקצת, שהוא בחינת "עץ הדעת טוב ורע" - שיש בו טוב ורע, כשר ופסול כנ"ל, אבל הכופר בכל, שזה בחינת רע לגמרי שאין בו שום טוב לא הטילה עליו התורה שבועה, כי באם הוא שקרן, והאמת אינו כדבריו, רק שהוא משקר בחברו וכופר בכל, אזי לא יועיל לו שבועה שהיא בחינת 'שבת' להודות על ידה, כי מאחר שהוא כופר בכל, הוא בבחינת הרע לגמרי, וזה הרע לגמרי אינו חוזר אל הטוב על־ידי קדשת שבת שהיא בחינת שבועה, כי כשבא שבת ניחא, אזי הטוב שבבחינת 'ששת ימי החל' עולה אל הקדשה, כידוע (זהר ויקהל רג:), אבל בחינת הרע לגמרי נדחה ונתבטל על־ידי שלהובא דאשא (שלהבת האש), כידוע. ועל־כן לא חיבה התורה שבועה לכופר בכל, שהוא בחינת רע לגמרי, כי לא יחזר אל הקדשה על־ידי השבועה שהיא בחינת 'שבת', כי הרע לגמרי אינו חוזר אל הקדשה על־ידי קדשת שבת, רק בחינת "עץ הדעת טוב ורע", כשר ופסול, דהינו תערבת טוב ורע, זאת הבחינה נתברר ועולה הטוב אל הקדשה על־ידי קדשת שבת, כידוע: